"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

די לחמיצות: החלטת הבנייה טובה להתיישבות

איך אפשר שלא לברך על ההישג, שהחל בימי טראמפ ונתניהו, ועתה מראה הצלחה ביום שאחרי?

,עודכן
0השמעה
בתים בהתנחלות יצהר, ב-2020, צילום: צחי מרים

מועצת יש"ע מיהרה לצאת נגד החלטת הממשלה לאשר בנייה של אלף יחידות דיור של פלשתינים בשטחי C. היא גם מיהרה להביע אכזבה ממספר האישורים שניתנו להתיישבות היהודית ביו"ש. האכזבה והגינוי הם תולדה של ראייה צרה, כזו שמתעלמת מצעד ראשון של ריבונות ישראלית בשטחי C ולקיחת אחריות על המתרחש שם גם כלפי הפלשתינים. היא אינה רואה את ההישג הגדול של ממשל אמריקני דמוקרטי, שלאחר כרבע מאה לא יצא בגינויים כנגד, אם תרצו, הכרה והפנמה שאנחנו שם כדי להישאר גם בממשל פחות אוהד.

הייתי שותף לא פעם לישיבות תכנון בנייה, מפות, קווים שעולים אלה על אלה, מספרים. לעיתים זה נראה מקושקש, בלתי ברור, וקשה להבין את המשמעויות. המדהים ביותר הוא הרגע שבו מגיעות התמונות מהרחפן כשהעסק מתקדם. פתאום הכל נראה מאורגן, הקווים הופכים לכבישים ולמדרכות, המרובעים לבתים ולגינות. מבט הציפור מאפשר לראות את התמונה כולה. נדמה לי שחלק מחבריי במועצת יש"ע לוקים בתקופה האחרונה בחוסר יכולת להתרומם מעל לאירוע העכשווי, ולהביט מלמעלה בצורה רחבה על המתרחש. מטרת המועצה היא לקדם את הבנייה, לחזק את היישובים ואת האחיזה בקרקע ולחזק את הלגיטימציה הבינלאומית למפעל ההתיישבות. לכל אותן מטרות אני שותף. אלא שכאשר נעלמת הראייה הרחבה נוטים פעם אחר פעם לשנות מדיניות, לראות את חצי הכוס הריקה, לפספס הזדמנויות.

במבט הרחב יש כאן הישג גדול. בכל הנוגע לבנייה בהתנחלויות, ממשל קלינטון גינה, ממשל בוש גינה אבל פחות, בתקופת אובאמה סבלנו שמונה שנים של הקפאה ודה־לגיטימציה. ממשל טראמפ שינה את התפיסה, אך הוא נגמר. עתה, משהותרו לבנייה כאלפיים יחידות דיור, הממשל הדמוקרטי בראשות ביידן לא גינה, לא תקף, לא ערער. יותר מרבע מאה ייחלנו לרגע הזה שבוושינגטון לא יסמנו את ההתיישבות כאויב השלום.

איך אפשר שלא לברך על ההישג, שהחל בימי טראמפ ונתניהו, ועתה מראה הצלחה ביום שאחרי? מאותו מבט־על, יש לבחון גם את ההחלטה לאשר בנייה של אלף יחידות דיור לפלשתינים בשטחי C. במועצת יש"ע מבקשים מהממשלה לקחת אחריות ולהפעיל ריבונות בשטחי C, ועתה הממשלה נענית ומודיעה הלכה למעשה היכן אסור והיכן מותר לבנות. כמו שבהתיישבות אנחנו דורשים להתייחס אל הגידול הטבעי, אל אתגרי מצוקת הדיור ועוד, גם השכנים הפלשתינים שלנו דורשים, וראוי לתת להם, במיוחד כשאנחנו הריבון. ההחלטה היא הפנמה של ממשל דמוקרטי בוושינגטון, ושל ממשלה שמורכבת ממרצ, מהעבודה ועוד, שאנחנו, המתיישבים - כאן כדי להישאר.

עודד רביבי הוא ראש המועצה המקומית אפרת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עודד רביבי

הכותב הוא עורך דין, סא"ל (מיל') ולשעבר ראש מועצת אפרת

כדאילהכיר