עד היום הקמת אוניברסיטה בגליל, בצפת, הייתה אך ורק משחק של דמעות. המועצה להשכלה גבוהה עשתה כל שביכולתה לפגוע ולהרוס את האפשרות שתוקם ליותר ממיליון תושבים בגליל אוניברסיטת מחקר. כיום, עם הקמת ועדת אהרון צ'חנובר הבוחנת הקמת אוניברסיטה בגליל, אנו נדרשים להציב את המטרה שלפנינו שהיא אוניברסיטת מחקר מעולה שתרכז את תחומי הרפואה ומדעי הטבע בצפת.
רצוי להיזכר בדבריה של ג'ני לי, שרת האמנויות שסייעה להוציא לפועל את תוכניתו של הרולד וילסון, ראש ממשלת בריטניה, שביקש להקים אוניברסיטה פתוחה למעמד הפועלים האנגלי ולתושבי הפריפריה שהתקשו לרכוש השכלה גבוהה בגלל התנגדות קרטל האוניברסיטאות. לי טענה כי הקמתה של האוניברסיטה החדשה נועדה להתמודד עם עלבונות, דחייה ודחיקה של סטודנטים ממעמד הפועלים שביקשו להשתלב באוניברסיטאות. וכשהניחה את אבן היסוד לספרייה הראשונה של האוניברסיטה הפתוחה שנשאה את שמה קבעה מטרה: "אוניברסיטה עצמאית וגדולה אשר לא תעליב כל גבר או כל אישה על בסיס הרקע שלהם או שיוצע להם חינוך מוחלש ביחס לטובים ביותר. שום דבר מלבד הטוב ביותר הוא טוב מספיק".
כעת הקימה המל"ג את ועדת פרופ' אהרון צ'חנובר לבחון הקמת אוניברסיטה בגליל ובפניה עומדות ארבע אפשרויות להמשיך את משחק הדמעות האקדמי ולשחוק ולצמצם את "הטוב ביותר" עבור הגליל.
אפשרות ראשונה, המלצה לסיכול הקמת אוניברסיטה בגליל והותרת פיזור המכללות ברחבי האזור על כנו. לשם כך צ'חנובר לא צריך לעבוד קשה אלא רק לעשות "העתק הדבק" של מסקנות ועדת פרופ' יהושע יורטנר, הוועדה הקודמת של המל"ג שבחנה הקמת אוניברסיטה בגליל והרסה את סיכויי התפתחותו למשך חמישים שנה. כדי להקל על צ'חנובר, כל שהוא נדרש לבקש מארכיון המדינה את תיק הזה: "המועצה להשכלה גבוהה – ועדה להקמת אוניברסיטה בגליל, גל-18813/38, מס' תיק מקורי, 282/6". משם ניתן לדלות את הנימוקים שצריך הממסד האקדמי הנוכחי כדי להתמיד במצב הקיים.
אפשרות שנייה, סיפוח המכללות המפוזרות בגליל לאוניברסיטת חיפה. זו אוניברסיטה שלא פיתחה מעולם את תחום מדעי הטבע וכיום לקחת על עצמה הקמת אוניברסיטת מחקר זה לעג לרש. יתר על כן, אוניברסיטת חיפה מצויה במשבר ניהולי, כידוע לחברי הוועדה, והמלצה לסבך את האוניברסיטה החדשה בגליל עם אוניברסיטה שצריכה בעצמה להתחזק איננו מרשם "לטוב ביותר".
אפשרות שלישית, הוצגה על ידי פרופ' חגית מסר ירון, לשעבר סגנית יו"ר המל"ג, הסבורה כי בגליל על המרחב האקדמי שלו ראוי ל"מכללה מחקרית". ברור שזה מוסד נחות וחלש משמעותית ביחס לאוניברסיטת מחקר בתקציביו ובמדענים שירכז. האם "מכללה מחקרית" היא האופן בו המדינה אמורה לקדם את הגליל? על פניו זהו חזון מצמצם וממעיט באפשרויות הפיתוח ולמעשה, לדעתי, הוא הזרוע העדכנית למודל הסיכול האקדמי של יהושע יורטנר.
האפשרות הרביעית, הוצגה על ידי פרופ' נסים בן דוד הטוען כי הפתרון המועדף הוא הקמה בו זמנית של שלוש אוניברסיטאות נפרדות בגודל בינוני שתדרושנה לדעתו השקעה קטנה יחסית. המודל של בן דוד מבוסס על צמיחה הדרגתית של 15 מיליון ₪ בשנה כך שרק בעוד עשור יגיע לסך של 240 מיליון ₪. זה לא המודל שיטלטל ויוביל להגדלת מגוון האפשרויות להשכלה אקדמית רחבה לאוכלוסיית הגליל ולא כזה שימשוך כוחות חדשים לגליל. לדעתי, 240 מיליון ₪ צריכים להיות התקציב הבסיסי השנתי של אוניברסיטת הגליל החדשה.
ועדת צ'חנובר נדרשת לעמוד על כך שבצפת יקומו מעבדות מחקר החדשניות לכימיה, פיזיקה ומתמטיקה; גיוס הסגל האקדמי הישראלי הטוב ביותר מאוניברסיטאות העילית בחו"ל; פיתוח פקולטה לרפואה מקיפה שתספק לסטודנטים מענה מהשנה הראשונה. כל אלה דורשים השקעות שחותרות לכיוון אחד שהגליל נדרש לו: "שום דבר מלבד הטוב ביותר הוא טוב מספיק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו