הנגב הפך למזבלה של המדינה – האחריות לתקן היא של כולנו

לפני כחודשיים, רעדה החברה בישראל בעת מבצע שומר החומות. הקרעים שנמצאו עד אז על אש קטנה התגברו לפתע ללהבות גדולות ואיימו לשרוף כל חלקה טובה בישראל. טרור החמאס איים על בטחון החברה בישראל מבחוץ ומבפנים. אך בעוד שזה משויך למאפיינים לאומיים ואתניים, כאן בנגב ישנו טרור אחר המאיים על שגרת החיים. טרור קבוע הרבה יותר שאינו מבדיל בין יהודים ללא יהודים, בין שמאלנים לימנים ובין חילונים לדתיים. זהו טרור שמאיים לשבש את החיים של כולנו ובניגוד לאיום החמאס, את האיום הזה ניתן למגר ודי בקלות.

אני כמובן מדבר על הטרור האקולוגי בנגב. הפסולת הבלתי חוקית שניתן לראות הרים ממנה כמעט בכל פינה בנגב. בין אם מדובר בפסולת ביתית, בניין או ממפעלים, זהו מפגע סביבתי הולך וגובר שאם לא יטפלו בו כעת בנחישות, בעשורים הבאים יהיה כמעט בלתי אפשרי לגור באזור מבלי להיפגע באופן ישיר מאותה פסולת.

ההערכה היא כי בכל שנה מושלכים ברחבי הנגב כ- 1,400,000 טון פסולת בניין. כן קראתם נכון רק בניין! זהו נתון בלתי נתפס הדורש תכנית פעולה כלל משרדית ושיתוף פעולה בין ארגוני על מנת להילחם בו ולהקטין אותו משמעותית. כשכמעט חצי קדנציה מאחוריי, הספקתי כבר להכיר מקרוב את הבעיה. ברור לי שנדרש כאן טיפול יסודי ומכאן הצעתי: ראשית, חשוב להבין כי זו אינה בעיה של אוכלוסייה אחת בלבד ואין מדובר רק בבעיה בדואית. ברגע שיבינו כל הגורמים כי האחריות היא על כולנו להפוך את הנגב לפנינה ארץ ישראלית, כך ייטב שיתוף הפעולה של כולם והמלחמה בתופעה זו תהיה אפקטיבית הרבה יותר.

יש צורך לאחד את כל הגורמים הרלוונטיים. משרד האוצר, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, המשטרה וכדומה. תחילתו של פתרון יושג רק על ידי פעילות בין משרדית עם תכנית פעולה מסודרת הכוללת מערך חינוך, אכיפה גדולה יותר ופינוי אשפה. בנוסף לכך, יש צורך בתקציב שנתי מתאים שיוכל לתת גב כלכלי לגורמים השונים הנלחמים בבעיה החמורה. אני מאמין כי בכוחה של הממשלה לתקן את המצב, הפתרון טמון ביכולת לרכז את כל הכוחות במקום אחד.

עלינו לפעול בקווים מקבילים, ולא לסבול את הפעילות של משליכי הפסולת לא החוקית. כל זאת, לצד חינוך והסברה כי הנגב הוא הבית של כולנו ועלינו לשמור עליו. לפני מספר חודשים הוקמה יחידת אכיפה מרחבית של אשכולות נגב מערבי ומזרחי, וכבר מרגישים בשטח את השיפור בין אם בניטור על ידי מצלמות ובין אם במבצעי לילה לאכיפה בשיתוף גורמים נוספים כמו יחידת ינשו"ף של רט"ג, מג"ב בני שמעון והמשטרה הירוקה. פעילותם זוכה להצלחות לא מבוטלות, אך גם זה לא מספיק. עלינו להגיע למצב שלנהגי משאיות ואנשים פרטיים לא יהיה משתלם לזרוק פסולת בשטחים פתוחים. 

אך גם אכיפה קשה יותר וכוח אדם גדול יותר אינם מספיקים לבדם במלחמה בהשלכת הפסולת. אם נשכיל ללמד את הדור הנוכחי והדורות הבאים כי ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של פסולת בשטחים פתוחים חמורות, נוכל לנתב את ההתנהגות של החברה באזור למקומות טובים יותר. עלינו לפתח מערך הסברה משכולל החל מגיל בית הספר, דרך האקדמיה ועד לקבלנים, נהגים ואנשי מקצוע. הפגיעה בסביבה משפיעה על כולנו. יד קשה נגד העבריינים לצד חינוך והשקעה בהסברה הם הדרכים שלנו להצלחה במאבק.

הניצחון במאבק הזה תלוי רק בנו, ביכולת שלנו לעבוד יחד. המועצה אזורית בני שמעון בראשה אני עומד, פועלת ותמשיך לפעול לניקיון שטחיה הנרחבים של המועצה ולחיסול תופעת השלכת הפסולת אך אנו לא יכולים לבד. נמשיך בשיתופי פעולה רחבים, בעבודה שוטפת לצד עיריית רהט ורשויות נוספות בנגב, בעבודה בשולחנות עגולים יחד עם היחידה לאכיפה סביבתית של אשכולות נגב ומערבי מזרחי, קק"ל, המשטרה הירוקה, יחידת ינשו"ף של רט"ג, המשרד להגנת הסביבה וכל מי שיש בידו להיות חלק מהפתרון כיוון שהנגב הוא של כולנו, של כל אזרחי ישראל. אני קורא לממשלה לעמוד לצידנו כתף מול כתף ולהקצות את המשאבים הדרושים על מנת להילחם בתופעה. דרישתנו היא להשיב לנגב את הטבע הייחודי לו שאבד בין ערימות האשפה, ולהבטיח את ניקיון השטחים הפתוחים בהווה ובוודאי שבעתיד עבור דור ההמשך שעוד יבוא אחרינו.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית בני שמעון