ישוחרר רומן זדורוב

החלטתה הכפולה של הפרקליטות לנסות להוכיח את אשמת רומן זדורוב במשפט חוזר, ולגנוז את התיק נגד אולה קרבצ'נקו, מזכירה את שירו של ביאליק "נד־נד". כביכול, חוקי הטבע מחייבים שזדורוב או קרבצ'נקו יהיו בכלא, ורק אחד מהם יכול להיות חופשי. גם בטלוויזיה יש עליות ומורדות: בעבר נסקה התוכנית "צל של אמת", והשבוע הוצע נרטיב שונה בתוכנית בכיכוב קרבצ'נקו.

זו טעות. כדי לשחרר סוף־סוף את זדורוב, אין הכרח לכלוא אחר. ראשית, הואיל ואין ראיות שמבססות את אשמתו מעבר לספק סביר (קרבה לוודאות) יש לזכותו. שנית, גם נגד קרבצ'נקו אין ראיות שמבססות את אשמתה מעבר לספק סביר, ויש להניח גם לה. שלישית, כפי שפירטתי במאמרים אקדמיים, הראיות נגד זדורוב כה עלובות, עד כי אשמתו לא הוכחה אפילו ב־51% כנדרש במשפט אזרחי שעוסק בכסף ולא בחירות האדם.

רביעית, חלילה אינני טוען שקרבצ'נקו אשמה, אך יושרי המקצועי מחייב לומר שהראיות נגדה (במיוחד הצירוף של עדות חברה לשעבר א.ח. ושל תוצאות בדיקת הדנ"א של השערה שנמצאה בזירה) חזקות מהראיות נגד זדורוב (הודאה בעייתית שניתנה בעקבות שקרי חוקרים ומדובב, שאין ממצא פורנזי שתומך בה). ועדיין גם הראיות נגד קרבצ'נקו חלשות מלהצדיק כתב אישום נגדה.

חמישית, הספקות באשמת זדורוב מתגברים, החל מפסק הדין המחוזי הרעוע; דרך ניתוחים אקדמיים החושפים את עליבותו; דרך ראיות חדשות שלא מתיישבות איתו; דרך דעת המיעוט של השופט דנציגר בביהמ"ש העליון, שקבע שיש לזכותו; דרך החלטת השופט מלצר שיש לערוך משפט חוזר בשל ספקות, כגון נזילת דם הקורבן על עקבת נעל, שעל מכסה האסלה, שאינה של זדורוב, אלא אולי של הרוצח; ועד לניתוח הודאת זדורוב ע"י יצחק אילן ז"ל - שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ - שם נגבו הרבה הודאות שווא, שהראה שמדובר בהודאת שווא, ועוד.

שישית, פרשת זדורוב היא קו פרשת המים ביחס הציבור למערכת המשפט הפלילי: אלפים נחשפו לעליבות הראיות שעל בסיסן הורשע אדם. לא סביר שהמשפט החוזר - גם אם יסתיים בהרשעה - יסיר את הספקות הכבירים. שביעית, הערכת הפרקליטות שיש "סיכוי סביר להרשעה" במשפט החוזר, נשענת על ליקוי במשפט הפלילי הישראלי, שעדיין מאפשר הרשעה על סמך ההודאה כמעט לבדה.

שמינית, ידוע שהפרקליטות לא ממהרת לסגור תיקים בנימוק "חוסר אשמה" ומעדיפה את הנימוק "חוסר ראיות". קשה להשתחרר מהרושם שההחלטה לסגור את תיק קרבצ'נקו בנימוק "חוסר אשמה", המתפרסמת בצמוד להחלטה שלא להרפות מזדורוב, נועדה לחזק את התיק נגדו, ומשקפת תפיסה מוטעית שלפיה בעקבות הרצח מישהו חייב להיות בכלא - "נד־נד".

תשיעית, לא טוב שהמשפט החוזר יתנהל בנצרת, שם נוצרה ההרשעה המוטעית. להוכחת פתיחות שאולי תוביל לזיכוי, על ביהמ"ש לשחרר את זדורוב בהיעדר עילת מעצר. הוא כלוא כבר 15 שנים, לא ניסה להימלט, ולא התעורר נגדו חשש לסיכון ביטחון הציבור.

הגיעה העת להרפות. זדורוב אינו אשם, גם אם קרבצ'נקו אינה אשמה. הגיעה העת לשחררו לחופשי.
בועז סנג'רו הוא מייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי", ראש "המכון לבטיחות במשפט הפלילי", ומלמד במכללות גליל מערבי וספיר