כן, BDS היא תנועת טרור

אין דבר משמעותי יותר מאשר הגדרתו של הנשיא הרצוג את BDS כתנועת טרור. פוליטיקאים ומנהיגים ישראלים טרם עשו זאת, ואין הגדרה מדויקת יותר והולמת יותר לתנועה זאת. זהו צעד מנהיגותי מן המעלה הראשונה שיש לקוות שיהפוך למדיניות: לתביעה מתמשכת, אדוקה, רצינית, בלתי פוסקת וחסרת פשרות - כלפי מדינות אירופה, ארה"ב והאו"ם - להכניס תנועה זו תחת קטגוריות ארגוני הטרור העולמיים.

העניין אינו סמנטי, וחבל שמדינת ישראל היתה זקוקה למשבר גלידה בקיץ כדי להיזכר לרגע בקיומה של תנועת BDS ובאפקטיביות שלה. די להיכנס לאחד הקמפוסים האירופיים, הקנדיים או האמריקניים בעת ציון חודש האפרטהייד. נגיד זאת כך: לא רצוי להתבלט באותה עת כיהודי. ושוב - איני מדבר ברמה הסמלית. אם קיים אתגר שהנשיא הרצוג יכול למלא כהמשך ישיר לתפקידו הקודם כראש הסוכנות, זו יצירת מודעות לתופעת הטרור המזעזעת הזו כאן בישראל.

משום מה, דווקא כאן הסוגיה הזו מושתקת. לא מדברים עליה, לא מלמדים עליה ובמפתיע - לא מארחים באולפני התקשורת סטודנטים ישראלים או יהודים או הלומדים בחו"ל על מנת שיספרו אודותיה. חוסר מודעות מלא.

גם הקבלה בשתיקה של חתימות שלל המרצים מכל אוניברסיטאות ארצנו - חיפה, באר שבע, בר אילן - על מכתב שנשלח לממשלת גרמניה, על מנת שלא תכיר בתנועת BDS כתנועה אנטישמית - היא עניין שאינו פחות מפלאי. המכתב הזה הוא לא רק נתינת יד לאנטישמיות. הוא נתינת יד לאלימות - לטרור של ממש - כנגד יהודים, ישראלים ותומכיהם בגרמניה. מי שלא מכיר את הווי הקמפוסים בחו"ל, יכול לחשוב בתום לב שמדובר בעוד מכתב תמיכה בתנועה רעיונית שעוסקת בשליחת מאמרי דעה למדור הפובליציסטיקה של "הארץ", ה"ניו יורק טיימס" או מקביליהם. היא לא.

והדבר המדהים הוא שאין בתנועה זו דבר שנעשה במחשכים: זו תנועה של התנגדות לקיומה של ישראל - בכל גבול שהוא; של הנפת שלטים שבהם סמלים נאציים; של הפצת קונספירציות בכל סוגיה שעל הפרק; שמאשימה את ישראל - החל מבאירועי 11 בספטמבר ועד בקורונה ברחבי העולם; ובעיקר, וזה ממש העיקר: של יצירת טרור בקמפוסים כנגד כל מרצה בכל דרגה, שרק חושב לעצמו לייצר קורס (במדעי החברה או הרוח) עם תפיסה מאוזנת ביחס לסכסוך הישראלי־ערבי. לא רק קידומו יעמוד בסיכון - גם שלומו ומסוגלותו להעביר בשלום סמינריון, מה שבסופו של יום יוביל גם לפיטוריו.

תנועת BDS היא תנועת העלמת הקול היהודי או הציוני מהמרחב הציבורי החוץ־ישראלי, והיא לא בוחלת באמצעים: בין שבאמצעות חבירה לתאי שמאל קיצוניים ובין שבאמצעות חבירה לתאי ימין קיצוניים. והתומכים בה בישראל עושים זאת בתום לב עצום, עצום מדי, או ברוע לב עצום - עצום מדי. קריאתו הנכונה של הנשיא הרצוג צריכה להוביל לסיקור נרחב של פעילות תנועת BDS. זו לא תנועה העוסקת בגלידה. זו תנועת טרור.
פרופ' בביה"ס לתקשורת וראש המרכז לתקשורת בינל', אונ' בר־אילן