מי מסתיר את האמת על מזרחים באקדמיה

כיום ההדרה והדיכוי של המזרחיות מתקיימים באמצעות מדיניות מסודרת ושיטתית, שכל מהותה היא לומר שהפיל שמצוי באמצע החדר אינו קיים. מרגע היעלמותו של "הפיל המזרחי" במוסדות האקדמיים, אסור לדבר על נתונים, על עובדות או על פעולות שיטתיות של הדרה או לחלופין של צמצום פערים ביחס למזרחים.

מה נותר לעשות? אפשר ללהג שעות וימים על סל הסטריאוטיפים הקבוע, שמתחיל בתוכניות הבישול של "מאסטר שף", עובר דרך תנועות הידיים המזרחיות של ח"כ דוד אמסלם והיחס הפטרוני של יאיר לפיד כלפיו, ואם רוצים לרדת לשורש אי הנכחת המזרחי - אז אפשר לספור כמה חברי כנסת מזרחים מול אשכנזים בליכוד. אחרי מהלכים "מורכבים" אלה, ניתן לצאת בהכרזה כי הליכוד הוא תנועת דיכוי נגד המזרחים, מאחר שהם לא סילקו את בנימין נתניהו והציבו מזרחי/ת במקומו. בכל מקרה, אחרי כל סיבוב כזה, "חבורת הפיל הנעלם" קו בעת כי המזרחיות היא אוסף גזענים ואלימים, עילגים ומתלהמים, גסים, ולקינוח - מלאי שנאה.

העניין האמיתי שעומד במוקד המזרחיות של ימינו הוא הנגישות לאוניברסיטאות, של סטודנטים ומרצים. אם המדכאים מצליחים להעלים את הסוגיה המזרחית מהדיון באוניברסיטאות, אזי הם מקבעים את מעמדם הנחות של המזרחים לעוד דורות קדימה. זו הסכנה הגדולה שבה יש להילחם.

על כל מזרחי/ת, ואם חושבים על כך לעומק, אזי על כל ישראלי/ת באשר הם, לתבוע מרקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה, ומנשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, את הנתונים על מצב המרצים והסטודנטים המזרחים באוניברסיטה המובילה בישראל על פי חלוקה לפקולטות.

אם שני אישים אלה לא יכולים לספק את הנתונים הללו אזי התביעה עוברת לשרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בתפקידה כראש המועצה להשכלה גבוהה, שחייבת לומר להם בפשטות: תחזרו אלי לשיחה על התקציב הבא שלכם, כאשר תתחייבו שיש לכם מועד ברור שבו הנתונים הללו יוצגו בצורה פומבית ושקופה לעיני כל. מייד לאחר הדרישה שתופנה לאוניברסיטה העברית, יש לדרוש את הנתונים הללו מכל שאר האוניברסיטאות. המועצה להשכלה גבוהה חייבת לקבוע בצורה חד משמעית כי החגיגה של אי השוויון והדיכוי של מזרחים בקמפוס מסתיימת. אין נתונים - אין שותפות.

האם הדרישה הזו נשמעת הגיונית כדי להבין את מצב המזרחים בישראל ?2021 ובכן, אני יכול להבטיח לכם כי האוניברסיטה העברית לעולם לא תספק את הנתונים הללו. מודעים שם לעובדה הפשוטה כי הנתונים הללו כל כך יבהילו כל ישראלי, לאחר 70 שנה של קיום לאומי משותף, כשיבינו שהאוניברסיטה העברית עומדת בחזית הדיכוי נגד המזרחים.

הנתונים הנעלמים הללו יצביעו על שיטתיות הדיכוי, שהיא אבן היסוד של פעולתה של האוניברסיטה העברית. האם מצב המזרחים הורע או טוב יותר במשך 20 השנים האחרונות? לנתונים פתרון. על פעילותה של האוניברסיטה העברית להדרת מזרחים בצורה שיטתית בשנות ה 70 יש לנו מכתבים, פרוטוקולים ונתונים למכביר, והדברים נכתבו במחקרים שהתפרסמו. האם היום האזרחים בישראל יקבלו נתוני יסוד כדי לדון במצב השוויון באוניברסיטה העברית? לדעתי, ראשי האוניברסיטה העברית יעשו כל שהם יכולים כדי למנוע את הצגתם. זאת לא המבוכה, זאת לא הבושה - זו הידיעה כי המדיניות של ההדרה והדיכוי של המזרחים במוסד האקדמי שניזון מכספי האזרחים לא תוכל להתמיד עוד. החתירה לשוויון מפחידה אותם.

אין ספק גם שהרקטור והנשיא - אם בכלל יטרחו לענות על הביקורת הזו - יספקו לכולנו את הסיפורים הקבועים על תוכניות תמיכה וסיוע לחלשים כאלה ואחרים, ועד כמה הם בעד מצוינות לצד הרגישות. ובכן, אנו לא מאמינים עוד לטוב הלב המשוקע בחמלה שלהם. אנו תובעים נתונים ושקיפות כדי להתחיל לדון ברצינות בתיקון המצב.