מה שלפיד לא מבין על השמאל באמריקה

בפתח פגישתו עם מזכיר המדינה של ארה"ב בלינקן ביום ראשון, אמר שר החוץ יאיר לפיד: "בשנים האחרונות נעשו טעויות, מעמדה הלא מפלגתי של ישראל נפגע, אנחנו נתקן את זה ביחד", כשהכוונה היא לכך שפעולותיו של נתניהו הרחיקו את הדמוקרטים מישראל. אין מנהיג שחף מטעויות, אבל ההתרחקות הדמוקרטים מישראל נובעת בעיקר מתהליכים פנימיים שאין לנו שליטה עליהם.

המפלגה הדמוקרטית עוברת שינוי עמוק בכל החזיתות. אם בשנות ה־90 רק רבע מהמצביעים הדמוקרטים הגדירו עצמם כ"ליברלים", היום מדובר ביותר מחצי מהמפלגה. בעבר הקול היהודי שיחק תפקיד הרבה יותר חשוב בבחירות, ולא פעלה במפלגה אותה כמות של ארגונים פרו־פלשתיניים כפי שיש כיום, ובהתאם השפעתם של היהודים בתוכה ירדה.

עיון במצע המפלגה מלמד שעמדותיה בשלל נושאים השתנו מאוד בעשורים האחרונים, עד כדי היפוך ממש. עד לפני 15-10 שנה, הדמוקרטים תמכו במשטרה וראו במיגור הפשיעה בשנות ה־90, כולל גיוס של יותר ממאה אלף שוטרים, הצלחה גדולה. היום מבקרים את המשטרה ומדברים על קיצוץ תקציבי.

היום המפלגה חוגגת את הזכות להפיל תינוק, בעבר דובר על כך כאילוץ וכמוצא אחרון. כך לגבי בלימת הגירה לא חוקית, שבעבר היתה קו בולט, וגם בנושא הגזענות - לפני עשור רוב גדול במפלגה לא זיהה בעיה, ואילו כיום מדובר על "גזענות ממסדית". תהליך דומה עבר על ערכי המשפחה, ההורות ודמות האב.

המפלגה הדמוקרטית ברגרסיה לכל אורך החזית. היחס לישראל הוא רק חלק ממגמה זו. רק לפני עשור, הדמוקרטים כינו את הקשר עם ישראל "מיוחד" וראו בה בעלת ברית. היום מילים אלה לא מופיעות במצע.רעיון שתי המדינות זכה בעבר לתמיכה כי נתפס כאינטרס ישראלי, ואילו כיום רואים בו זכות פלשתינית שאין עליה עוררין. במשך שלושה עשורים, הופיעה במצע ההכרה בירושלים כבירתה המאוחדת של ישראל. היום כבר לא.

הרגרסיה ניכרת גם בדמויות מסוימות. צ'אק שומר, תומך ישראל עקבי שנהג לטעון שהוא שומר ישראל כמו ששמו "שומר", כבר לא מבטא את עמדותיו באופן כה נחרץ. הוא היה מאוד סקפטי לגבי הסכמי אוסלו וביקר בחריפות את אובאמה, שלחץ את ישראל לוויתורים מדיניים. ב־2009 הוא סירב להופיע בפני ג'יי סטרייט, והתרעם על מי שהעז להשוות את ישראל לחמאס. אולם ב־2015 הוא לא השתמש בהשפעתו להתנגד להסכם הגרעין, ב־2016 הוא תמך במועמד שנתפס כאנטישמי למנכ"ל המפלגה, ולפני שנה כבר הופיע בג'יי סטרייט. ובניגוד לעבר, בזמן מבצע שומר החומות, שומר לא עמד לצד ישראל באופן בולט.

סנאטורים דמוקרטים אחרים תמכו, למשל, בנאומו של נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין במארס 2015, כפי שסיפר לי בזמנו הסנאטור בוב מננדז, דבר שבהרכב הנוכחי של המפלגה קשה לדמיין. המפלגה הדמוקרטית שינתה פניה. לא קל לנו לקבל זאת. זה לא שאי אפשר לתקן, אבל הסכנה היא שלמען התיקון ממשלת לפיד־מיכאלי תקריב אינטרסים חיוניים.

מחבר הספר "Broken Values" על ההקצנה במפלגה הדמוקרטית