איך אפשר לחקור חשוד בזמן שהוא ישן?

קשה להאמין: מפסק דין חדש של השופט בקר עולה שחשוד בשם דניס נחקר במשטרה בעודו ישן, מבלי שהדבר זכה לביטוי הולם בפרוטוקול, מבלי לשמוע את גרסתו ותוך הפרת זכויותיו. דניס הואשם בהתפרצות לדירה בתל אביב ובגניבה. הראיה היחידה היתה טביעת אצבע שנמצאה על חלון היציאה למרפסת, שדרכו כנראה חדר הפורץ, שהמומחה המשטרתי מצאה מתאימה לדניס. במקום לשמוע את גרסתו, הסתפקה חוקרת המשטרה בהפניית שאלותיה לחשוד הישן וברישום תשובות שאינו משקף כראוי את המציאות הרדומה. אף שנעצר בצהריים, נחקר החשוד בחצות, בהיותו עייף ואפילו ישן.

כך מתאר השופט את החקירה לאחר צפייתו בצילומה, לבקשת עו"ד רוי גבריאל מהסנגוריה הציבורית:

"למן הרגע הראשון של החקירה נראה ש(הנאשם) ישן, ראשו שמוט, וגרוברמן (החוקרת) מנסה להעירו על ידי קריאה בשמו בקול רם כמה פעמים ודפיקות על גבי מחיצת פלסטיק שקופה שחצצה בינו לבינה (בשל הקורונה)".

השופט מציין את הזכויות שנשללו מהחשוד: חקירתו כשהוא רדום, כשאינו מודע לזכותו להיוועץ בסנגור, כשאינו מבין את טיב החשדות נגדו, וכשפרוטוקול החקירה יוצר רושם מוטעה שבחר לשתוק ולעיתים של תשובות מפלילות - דבר שהטעה את השופטים, שהאריכו את מעצרו כשמונה חודשים.

לפיכך החליט השופט כראוי לזכות את הנאשם על בסיס "הגנה מן הצדק", חרף העובדה שלדעתו האשמה הוכחה מעבר לספק סביר. השופט הלך בתלם הלכה מוטעית, שלפיה די בראיה יחידה של התאמת טביעת אצבע, אם אין לנאשם הסבר סביר להימצאותה בזירה, כדי להרשיעו. זהו ביטוי לכך שמערכת המשפט הפלילי אינה בטיחותית מפני הרשעת חפים מפשע. מחקרים מלמדים שהשוואת טביעות אצבע אינה ראיה מושלמת ונופלות בה טעויות. לא מדובר בשיטה מדעית - וכידוע, גם בבדיקות מדעיות נופלות טעויות (false positive) - אלא בהתרשמות סובייקטיבית של המומחה המשטרתי מטביעות שהן לעיתים חלקיות.

לדוגמה, בחקירת פיגועים במדריד מצאה משטרת ספרד שק נפצים ועליו טביעת אצבע. צילומה הופץ למשטרות בעולם, וב־FBI חיפשו את הטביעה במאגר עם מיליוני טביעות ומצאו אדם בשם ברנדון מייפילד. ארבעה מומחי משטרה מצאו התאמה בין טביעתו לטביעה מהזירה. ביהמ"ש האמריקני מינה מומחה חמישי, וגם הוא מצא התאמה. למייפילד, שנעצר והיה צפוי להרשעה, אירע נס: המשטרה הספרדית מצאה את האדם הנכון.

האמריקנים נאלצו להודות שטעו. התברר שהמומחים ידעו פרטים מיותרים שהשפיעו עליהם: מייפילד היה מוסלמי, נשוי למצרייה, וייצג טרוריסט. נוסף על כך, המערכת הממוחשבת מאתרת במאגר את 20 הטביעות הדומות לטביעה מהזירה, והן צפויות להטעות את המומחים. מכיוון שבכל הראיות נופלות טעויות, יש לשנות את דיני הראיות, ולהפסיק להרשיע על סמך ראיה יחידה כלשהי.

את הזיכוי היפה סיים השופט בקר בהתנצלות על כך שהוא מבקר את המשטרה ושייתכן שדבריו ישמשו לניגוחה, בעוד רוב השוטרים פועלים כראוי. זוהי גישה מוטעית. חובת השופטים לבקר את המשטרה כשהיא נוהגת שלא כדין, הגם שלרוב היא נוהגת כשורה. סביר שחקירת חשוד ישן היא נדירה. אך היא משקפת את שיטת החקירה המעוותת שלמדה משטרת ישראל מהאמריקנים: לוחצים על החשוד להודות, משקרים לו, צועקים עליו, משתיקים אותו, ולא מקשיבים לגרסתו. יש לאמץ את שיטת החקירה האנגלית, שבה שומעים את גרסת החשוד במלואה ולאחר מכן מעמתים אותו עם הראיות, מבלי לשקר לו.

אכן, הפעם המשטרה לא נזקקה להודאה, לנוכח טביעת האצבע. לפי ההלכה המוטעית, די בהיעדר הסבר סביר להימצאות הטביעה בזירה, שאותו היתה המשטרה מוכנה לקבל אפילו מאדם ישן. יש לבקר את החקירה המשטרתית כדי שתשתפר.