קולה וחד־פעמי? תתרכזו בפסקת ההתגברות

שתי הערות החרדות לסדר היום:

1. אילו זר כי היה נקלע לחגיגות הניצחון של ש"ס ויהדות התורה במוצאי הבחירות, הוא עלול היה לחשוב כי הגזירה הקיומית המרחפת מעל המגזר החרדי ומאיימת להשמיד אותו כליל, היא המס שהטיל שר האוצר ליברמן על השתייה המתוקה ועל החד־פעמי. "נחגוג את ההישג עם שתייה מתוקה בחד־פעמי!", זעק בקול ניחר איש קמפיין המקורב לדרעי.

גם גפני התייחס לנושא השתייה המתוקה בחגיגות הניצחון של הפלת הממשלה יחד עם קבוצת "החרדים העובדים". "לא קנו פחות שתייה מתוקה בגלל עליית המחירים, המטרה של ליברמן היתה לפגוע בציבור החרדי", טען. ח"כ יריב לוין הגדיל לעשות, ובראיון ל"כיכר השבת" אמר ברצינות מביכה: "הציבור החרדי עבר בשנה וחצי האחרונות תקופה נוראה, ממש התעמרות והתעללות מכוונת. לקחו מהילדים את מעט השתייה המתוקה שהם שותים".

גם אם מניעיו של ליברמן לא היו טהורים בזמן הטלת המס ונבעו מרצון להכביד על המגזר החרדי, וגם אם ניתן להבין את ההתלהבות לרוץ ולבטל את כל חוקי השמד שגזר, אפשר להשקיע מחשבה לפני שמציגים את השתייה המתוקה כחזות הכל.

האם הילדים החרדים חייבים את הזבל הזה במינון גבוה? האין זה מביך להציג את הקולה כמצרך חיוני, כסמל, כחזות המאבק? על פי אתר משרד הבריאות, בישראל יש חצי מיליון חולי סוכרת מסוג 2, ועל פי הערכות של המועצה הלאומית לסוכרת, יש עוד 200 אלף אנשים עם סוכרת שאינה מאובחנת ושאינה מטופלת.

הציבור החרדי זכה ב־18 מנדטים, ואין ספק שהוא הופך לגורם משמעותי ומשפיע יותר ויותר בהנהגת המדינה. האם שמירה על כדור הארץ מפני הנזק האקולוגי של החד־פעמי היא מילה גסה?

הבה תפרידו בין הפוליטיקה לבין החיים עצמם. נכון, לא מחנכים ציבור על ידי הטלת מסים, אלא על ידי מודעות, אבל בקריאותיכם הנרגשות לעוט על מדפי השתייה המתוקה בסופר, אתם מעלים מודעות בכיוון ההפוך. ילד חרדי עלול לחשוב ששתיית מיץ תפוזים מסוכר היא מצווה בשולחן ערוך.

מפחדים להיות דורסניים

2. מיכאל שמש, הכתב הפוליטי של "כאן חדשות", דיווח לאחר הבחירות כי מקורבי דרעי טוענים כי הוא יהיה הגורם המאזן בנוגע למערכת המשפט. מסרים מרגיעים דומים יצאו מפיהם של עיתונאים וחברי כנסת חרדים ודתיים, שהקדישו את הטורים והראיונות בסוף השבוע להרגעת "השמאל המבועת" ממדינת ההלכה שצמחה בן־לילה לנגד עיניו. בעצם הצורך להרגיע ולהוציא אמירות של "אין לכם מה לדאוג", מודים חברי הכנסת החרדים בהאשמות השמאל שהם אלימים, ועושים זאת כמגיבים וכנגררים ולא כמובילי סדר יום. בדיחה ידועה מספרת על ילד שקם בבוקר וחטף סטירה מאמו. לשאלתו "מה עשיתי?", היא ענתה: "זה על מה שעוד תעשה".

האם כשהשמאל עלה לשלטון היה אכפת לו אם אתם מפחדים? ממה אתם חוששים? הם לא ראו בעיניים וחוקקו על סטרואידים בהתאם להשקפת עולמם. הם הגיעו על מנת לשנות, לא על מנת לכתוב מכתבי פיוס מרגיעים לעם ישראל. העם ביקש משילות. הציבור החרדי דורש חקיקה והסדרה על נושאים שהם בציפור הנפש שלו. לא שתייה מתוקה וחד־פעמי, אבל כן חוק הגיוס, למשל, ותיקון הרפורמות בגיור ובכשרות.

גורמים מתוך המשא ומתן בין נתניהו לבין נציגי החרדים הדליפו כי נתניהו נוטה לדחות את סוגיית פסקת ההתגברות.

זה הזמן להרים ראש וללכת עד הסוף, בלי לפחד מזעקות השמאל על קץ הדמוקרטיה והחושך שאתם מביאים על פני תהום. ספרו להם כי פסקת התגברות קיימת בחוק יסוד כמעט 30 שנה, העביר אותה איש בשם יצחק רבין כדי להשאיר את ש"ס בקואליציית אוסלו. הטענה שפסקת התגברות היא סוף הדמוקרטיה היא פופוליסטית ומופרכת מבחינה לוגית ומשפטית.

היתה לכם שנה שלמה ללמוד איך מחוקקים בלי להתנצל. עכשיו תורכם.