אני עוקב אחר אביגדור ליברמן זה כמה שנים מתוך התעניינותי בחקר עולמם של מנהיגים. הגם שאין אלה דעותיי הפוליטיות, נראה כי מה שאי אפשר לקחת ממנו זה את העובדה שהוא בא לעבוד (רבוטה) והביא לעבודה במשרד האוצר (ולא רק שם) את ניסיונו הציבורי הרב ואת אופיו החזק.
בתוך כך, מדי פעם עולה בדעתי מחשבה לאן הוא היה מגיע אם היה צבר שנולד בישראל ומדבר ללא מבטא רוסי כבד? לו היה נראה ונשמע צבר כמו גנץ, נתניהו או לפיד. האם כבר היה ראש ממשלה, או לפחות מועמד לרה"מ? האם היה זוכה ליותר אהדה ציבורית?
ליברמן גר בישראל 44 שנים, יותר מרוב הצברים. 26 שנים ברציפות הוא מצוי בחלונות הגבוהים ביותר של הפוליטיקה והממשל בישראל. דומני כי חוץ מנתניהו, ליברמן הוא הפוליטיקאי המנוסה ביותר. בשנות ה־30 לחייו כבר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומאז כיהן בשלושת התפקידים הבכירים ביותר - שר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר.
ליברמן מצטייר בעיניי כאדם חכם, אחראי וחזק - תכונות הנדרשות למנהיגים. עברית עשירה שגורה בפיו, רק שטעויות דקדוקיות קטנות והמבטא די מקשים להבחין בכך. אני צופה בו בראיונות נוקבים בטלוויזיה, כפי שאני צופה באחרים, ונדהם בכל פעם מחדש: האיש לא מתרגש ולא כועס על שאלות מתריסות המופנות אליו ולא מדקלם סיסמאות. השואלים בשלהם, והמשיב בשלו. לפעמים הוא משגר לאוויר מטאפורות מעוררות הדים, בלשון המעטה, אך בגדול - הוא משדר מנהיגות ואיתנות.
שתי תובנות אני מקבל מהתבוננות בפועלו של ליברמן: ראשית, הוא לא עושה חשבון לאף אחד. זהו שדר שעובר גם למצביעים, שעל פי רוב יחוו דעה שלפיה "מילה זו מילה", או "רק בזכותו ביבי בחוץ והחרדים בחוץ". לו כל אלו היו מצביעים לישראל ביתנו - המפלגה היתה נושקת ל־20 מנדטים. אבל רוב המחמיאים והמעריכים... מצביעים למפלגה אחרת. השאלה היא מדוע.
שנית, אני לא חושב שמישהו מהאנשים הללו נגוע בגזענות, אבל בתת־מודע ליברמן יושב להם על משבצת ה"רוסי", ובאוזן מצטלצל המבטא הכבד שלו, שכנראה מונע מרבים, ברגע האמת, להצביע לאדם ולמפלגה שתדמיתם היא "רוסית", למרות היותה שורשית, ציונית, שבין נבחריה נשים וגברים טובים, אנשי מעשה, צברים ועולים, יהודים ולא יהודים.
ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל רצופת מנהיגים שמבטא עוטף את שפתם: לדוד בן־גוריון היה מבטא, ולאבא אבן, ובל נשכח את דוד לוי, איש ראוי מאוד שסבל קשות בשל מוצאו ומבטאו הכבד. כחלק משיקול הדעת, עלינו לנטרל השפעת סממנים חיצוניים כמו יופי ומבטא.
הכותב הוא פרופסור יזהר אופלטקה, חבר סגל בביה"ס לחינוך, אונ' ת"א. מחבר הספר "שישה ימים אחרונים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו