צו 8 להסברה

מלחמה בזמנים המודרניים מתנהלת במספר מישורים: שדה הקרב החדש הוא רב זרועות: בעורף, בשטח האויב, באולפני הטלוויזיה, בתחנות הרדיו וברשתות החברתיות.

לחימה בדומה לעשיית שלום מחייבת את מקבלי ההחלטות להסתכל בכל רגע נתון הן קדימה לכיוון היריב והזירה הבינלאומית והן אחורה לכיוון הבית כדי , חלילה לא לאבד את התמיכה מהבית למהלכים שמחייבים הקרבה אנושית.

מדינת ישראל, כפי שנראה עד עכשיו, מצליחה במהלכיה מול האויב החמאסי וגם הצליחה לשכנע את רוב רובו של הציבור הישראלי כי זו הייתה מלחמת " אין ברירה".

בזירת הקרב הבינלאומית נראה שההצלחה מאתנו והלאה. אלמלא היו עומדים בראש המדינות המובילות בעולם: ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה מנהיגים אוהדי ישראל שלא נכנעים לדעת הקהל בארצותיהם וממשיכים לתת לממשלת ישראל מרחב תמרון צבאי כדי להביא לסיום המערכה עם הישג מירבי מצבנו היה רע פי כמה.

מעל כולם בולט הנשיא ביידן שיודע לבצע הפרדה ברורה בין החשבון הפתוח של המפלגה הדמוקרטית עם ראש הממשלה נתניהו , בין היתר בשל היחס המיוחד לבני גנץ שהיה נספח צה"ל בארה"ב. מחרים אחריו מקרון ומרקל שעומדים מול גל הפגנות של המיעוט המוסלמי הגדול בארצותיהם הניזון מערוצי הטלוויזיה השונים המציגים מראות זוועה מעזה מבלי שישראל משיבה מלחמה. סרטי הטלוויזיה מקבלים העצמה בלתי נגמרת ברשתות החברתיות בהן כל אחת ואחד עורכים אותם כדי להגביר את התיעוב כלפי ישראל.

מדינת ישראל אולי עושה משהו בנדון אך נראה שזו פעולה חשאית.

ישראל היא אלופת העולם בתחום הסייבר ומומחית בהזנת רשתות חברתיות במידע. לצערי משיחותיי עם בכירים בתקשורת בעולם לא נתקלתי בכאלו שזכו לקבל מסרים מישראל. בסופו של יום הספור האנושי הוא המנצח בקרב על התודעה. לדאבוננו יש לנו גם במערכה זו של מיעוט קורבנות ישראלים ספורים אנושיים על ילדים הרוגים ופצועים שימיסו לב כל בן אנוש בעולם. נושא זה חשוב גם מול הרשתות הממוסדות: בכייה של אם על ילדה ההרוג או אימתה מול הדרך בה תכניס תוך 15 שניות (ולעתים פחות) את ילדיה ואת עצמה למרחב מוגן כמו גם ספור חייה של משפחה בדרום בימים אלו שמסתובבים סביב ההיערכות למציאת מיגון קרוב תוך שניות יעוררו אמפטיה פי כמה מראש מדבר של בכירה או בכירה כזו או אחרת במשרד החוץ או איזה גנרל לשעבר בצה"ל.

את הפחד והאימה של אזרחי ישראל צריך ואפשר להעביר לכ את ואחד בעולם.

יש לישראל צבא עצום של מיליוני יהודים בעולם שיש להפכם לרשת מגיבים בעולם ולציידם בחומר מתאים.

זה לא מסובך ואפילו לא מחייב חשיבה מחוץ לקופסא רק לצאת מהקיבעון של מסבירן כזה או אחר עם דרגות על כתפיו שלא עושה רושם על איש.

במשך שנת 2002 (שיא האינתיפאדה ומבצע חומת מגן) שימשתי כיועצו לענייני תקשורת של שר החוץ שמעון פרס וביחד עם הממונה על ההסברה במשרד החוץ, גדעון מאיר ז"ל ידענו להשתמש בכל הכלים שעמדו אז לרשותנו כדי לתת אוויר לנשימה ומרחב תמרון מקסימלי לדרג המדיני.

כשם שצה"ל ידע לגייס למילואים לוחמים לתגבור פיקוד העורף ויחדות אחרות כך גם משרד החוץ ומשרד רה"מ יכולים וצריכים לגייס אנשי תקשורת כדי לתכנן ולשמש כלוחמים בקרב על דעת הקהל העולמית

למרות גילי אני מוכן להתגייס ומיד.

יורם דורי שימש כיועצו הקרוב של שמעון פרס בשנים 1990 - 2016