גפני, לפיד ואחוז החסימה

בין דיווח על ניר אורבך הנופש בצפון, לכאורה, לבין עוד התבטאות ביזארית של ח"כ יאיר גולן, עברה ידיעה שלא זכתה להד התקשורתי הראוי לה: ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בשיתוף עם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, הגיש הצעת חוק להורדת אחוז החסימה ל־%1.5 - במקום 3.25% כיום.

מדובר בידיעה מסעירה: יו"ר המפלגה החרדית האשכנזית משתף פעולה עם אחד מראשי הקואליציה שהחרימה אותו ואת הציבור שהוא מייצג. זה לא מובן מאליו בימים אלו.

אולי התקשורת לא התעניינה, כיוון שהיא חושבת שמדובר בכדור סרק של גפני, שנועד אך ורק להפחיד את השותפים החסידים שלו ביהדות התורה. לעשות מולם שרירים, לאותת להם שהוא יכול לרוץ סולו בבחירות הבאות.

ובכל זאת: לפיד הוא אולי עורב, אבל גפני ממש לא זרזיר. אז למה הוא בחר ללכת דווקא אליו? ובעיקר, מה גפני מוכן להקריב על מזבח הסכסוכים הפנים־חרדיים במפלגה שלו? איזה משחק גפני משחק? התשובה לשאלה עשויה להדאיג אותנו מאוד.

כי את האינטרס של לפיד בהורדת אחוז החסימה כולם מבינים: רק כך ארבע מפלגות הקואליציה, המתנדנדות כיום סביב אחוז החסימה, יוכלו להיכנס בוודאות לכנסת הבאה. לימינה, תקווה חדשה, מרצ ורע"מ יש סיכוי גדול מאוד להישאר מחוץ לכנסת, במצב הנוכחי של אחוז חסימה העומד על 3.25%. הורדת אחוז החסימה ל־1.5% יכניס אותן לכנסת, ויסתום את הגולל על הקמת ממשלת ימין על מלא שכוללת ליכוד, חרדים ואת מפלגת הציונות הדתית.

כניסתם לכנסת פירושה חסימת כל אפשרות לבצע את הרפורמות החיוניות במערכת המשפט ואכיפת החוק. פירושה חוסר יכולת להנהיג מדיניות ימנית ברורה. פירושה גם יריקה בפרצופם של הבוחרים בארבע המפלגות של הגוש האמוני.

אך מעבר לכך, אנחנו שוב נמצא את עצמנו עם שברי מפלגות ועם מערכת פוליטית שבה כל ממזר מלך, וכל מפלגה מחזיקה את השותפות שלה בגרון. ברור לכולם שהסאגה שבה אנו חיים בשלוש השנים האחרונות, שכוללת סיבובי בחירות ומפלגת שלטון המתהדרת בחמישה מנדטים בלבד, היא בין היתר תוצאה של אחוז חסימה נמוך מדי.

יואילו נא כל פתיתי השלג החפצים במפלגה שהיא השתקפות מדויקת של כל עמדותיהם הפוליטיות להתעשת, ולהבין שרק מערכת פוליטית בעלת מספר מצומצם של רשימות תצליח להתנהל לאורך זמן. זה אחד השיעורים הגדולים שנאלצנו ללמוד בשנה האחרונה.

ובינתיים, ח"כ הרב גפני, אל תשחק באש. אל תיתן לאיבתך לח"כ בצלאל סמוטריץ' ולעובדה שהציונות הדתית מכרסמת באלקטורט שלך לעוור אותך.

לא ייתכן שזה באמת מה שאתה רוצה. יש לנו הזדמנות בכנסת הבאה להגשים סוף־סוף מדיניות ימנית, ולפעול לשמירת זהותה היהודית של המדינה. אל תיתן לאיבות קטנות להשכיח ממך את העיקר.