מְעַצְּבֵי הַנְּשָׁמוֹת

בְּכָל שָׁנָה כָּכָה מִיּוּנִי וְצָפוֹנָה 

וְעַד סֶפְּטֶמְבֶּר שׁוּב גּוֹאִים הַדִּיבּוּרִים 

עַל מַעֲרֶכֶת הַחִינּוּךְ כְּמוֹ שַׁבְּלוֹנָה  

שֶׁמְּצִיפָה שׁוּב אֶת מַשְׂכֹּרֶת הַמּוֹרִים

וּכְמוֹ תָּמִיד הַכּוֹתָרוֹת, כָּכָה בָּרֶקַע

חוֹפְרוֹת בַּתְּלוּשׁ וּבִסְכוּמִים מַעֲלִיבִים

וּמַגִּישַׁת הַחֲדָשׁוֹת מַרְאָה לְרֶגַע

מַבָּט חוֹמֵל עִם אֵיזֶה מֶסֶר חִיּוּבִי.

הַבְּעָיָה הִיא שֶׁכִּמְעַט, אוּלַי אַף פַּעַם

לֹא מְדַבְּרִים עַל הַמַּהוּת וְהָעֻבְדָּה

שֶׁהוֹרָאָה הִיא אֶבֶן הַיְּסוֹד בַּפַּעַר

בֵּין לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת פֹּה בְּנֵי אָדָם.

אָז אִם הַמַּעֲרֶכֶת כְּבָר כִּמְעַט קוֹרֶסֶת

כִּי הַמּוֹרוֹת וְהַמּוֹרִים מִתְמַעֲטִים

נוּרַת הָאַזְהָרָה מוּלֵנוּ מִתְנוֹסֶסֶת

וּמִתּוֹכָהּ זוֹעֵק לָנוּ גַּם הֶעָתִיד

כִּי כָּל מוֹרָה וְכָל מוֹרֶה, אָסוּר לִשְׁכֹּחַ

הֵם מְעַצְּבֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַמָּחָר

וְאִם אֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן לָהֶם לִצְמֹחַ

נָבִין לַאֲסוֹנֵנוּ שֶׁכְּבָר מְאֻחָר.