בימים האחרונים נפל דבר בישראל, וכוונתי דווקא לא לרקטות המשוגרות על ידי מחבלי עזה לעבר הערים והיישובים שלנו. בימים האחרונים נאלצנו לחזות במופע אימים שפל וציני, שמקורו כאן, בבית. כשהמדינה היהודית מותקפת, ראש מפלגה בישראל, אביגדור ליברמן, מבצע פיגוע הסברתי, לא פחות: ליברמן מאשים את ראש הממשלה בשיתוף הפעולה עם החמאס ומטיל עליו (ולא על אסמאעיל הנייה או יחיא סינוואר) את האחריות על פרוץ העימות.
מאז ימיה הראשונים של ישראל נהג בה כלל ברזל – בעת מלחמה או מבצע צבאי העם ונציגיו השונים מתלכדים סביב ההנהגה המנהלת את המערכה. כך נהג מנחם בגין בהיותו באופוזיציה במשך עשרות שנים. אף שתהום אידאולוגית הפרידה בינו לבין מפא"י, הקפידו בגין וחבריו להעניק גיבוי מלא לממשלה. כשבשנת 1967 ישראל עמדה בפני תוקפנות קרובה מצד מדינות ערב, הצטרף בגין לממשלתו של אשכול – בלי לדרוש דבר, בלי לקבל תפקיד ובלי להתנות את התמיכה בהשפעה או בקולות בקבינט. גיבוי ושותפות לאחריות הכבדה ללא התניה וללא גבול.
כך התנהלו הדברים גם בהמשך. כשבנימין נתניהו היה באופוזיציה בעת מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, לא רק שהעניק גיבוי מלא לממשלה אלא התייצב בפני כל רשת טלוויזיה זרה והדף את ההתקפות התקשורתיות על ישראל. החמאס והג'יהאד האיסלאמי שואפים לחיסול המדינה היהודית, הסביר, ובהתייצבות מול הרוע שארגוני הטרור האלה מגלמים אין קואליציה ואין אופוזיציה – כולנו בסירה אחת.
גם כשהתחלפו היוצרות, והליכוד שב לשלטון, האופוזיציה הציונית המשיכה לנהוג כמצופה מאופוזיציה אחראית. כשהטרור הרים את ראשו, וישראל נאלצה לצאת למבצע "עמוד ענן" ולמבצע "צוק איתן", האופוזיציה דאז תמכה בקברניטים כל עוד נמשכה הלחימה. היינו בטוחים שלא יכול להיות אחרת, הרי ברור לכל בר דעת שמחבלי עזה לא מבחינים בין שמאל לימין, בין תומכי הממשלה למתנגדיה, רצונם לפגוע ולהרוג בנו, ובהתמודדות מול הברבריות שלהם כולנו מאוחדים.
ובכן, מתברר שמה שברור לכל בר דעת, לא ברור לליברמן. במקום להתייצב מול התקשורת הבינלאומית ולהציג בה את צדקתה של ישראל, הוא מטיל את האשמה על העימות על הצד הישראלי. במקום לחשוף את טיבו הרצחני של האויב, שלא נזקק לסיבה או תירוץ כדי לשלוח אלפי טילים אל ריכוזי האוכלוסייה האזרחית שלנו, הוא טוען בכחש שראש ממשלת ישראל אשם.
קשה להפריז בחומרת מעשה ליברמן, וזאת משתי סיבות. ראשית, זו תקיעת סכין בגב ביחס למאמצי ההסברה של ישראל: אין ספק שחורשי רעתנו יהדהדו את אמרותיו כמוצאי שלל רב. אין בשביל שונאי ישראל תחמושת תעמולתית טובה יותר מאשר פוליטיקאי ישראלי שמאשים את מדינתו.
ואם לא די בכך, הרי ש"תקדים ליברמן" עלול להוביל להתפוררות של האחדות הישראלית בעת לחימה, ואחריתו של התהליך המסוכן הזה מי ישורנה. לא היה בתולדות מדינת ישראל מעשה שפל ונבזי כל כך מצד מפלגה שמציגה את עצמה כציונית. הביטויים החמורים ומנותקי המציאות שהשמיע היו עד כה מנת חלקן של המפלגות האנטי-ציונית. התרגלנו לשמוע אותם מפי אחמד טיבי ודומיו, אלה שתמיד שמחים להצהיר שראש ממשלת ישראל מצית את העימות. כעת, בשיאה של מתקפת הטרור עלינו, לחבורה ההזויה הזאת הצטרף גם ליברמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
