לא למדו מההתנתקות: פינוי חומש כמשל

"זה העיניים של המדינה מס' 2. רואים מאשדוד עד חיפה. כאן חייב לקום יישוב", אמר בהתפעלות אריאל שרון לאנשיו וליעל בן יעקב, ממייסדות ההתיישבות בצפון השומרון, בביקור הראשון שלו באזור בתחילת 1978. העובדה ששרון המסואב הרס את המקום ב"התנתקות", לא שינתה את הטופוגרפיה. החשיבות הביטחונית של המקום רק גברה מאז, שכן זהו המקום האחרון שנשאר לישראל כשטח C שחולש גם על המורדות של השומרון בגזרת חדרה־נתניה וגם על ציר האורך היחיד בגב ההר, ציר 60.

ב־2005 גורשו תושבי ארבעת יישובי צפון השומרון ותושבי 21 יישובי רצועת עזה, אך המצב בשטח בשתי הגזרות הללו שונה בתכלית. את עזה מסרה ישראל לרש"פ בהחלטת ממשלה שאין לישראל דרישות טריטוריאליות בה, אך בצפון השומרון לא השתנה סטטוס השטח, וכל שטחי היישובים והצירים המובילים אליהם נשארו שטחי C מבלי למסור מילימטר, כך שבשורה התחתונה, "ההתנתקות" היחידה שם היתה השלכה ברוטאלית של היהודים והריסת בתיהם.

גם התוצאה של "ההתנתקות" האומללה הזו ידועה, והיא תואמת את דבריו של ראש השב"כ דאז, אבי דיכטר, ערב המהלך, "עזה תהפוך ללבנון וצפון השומרון יהפוך לעזה". ואכן, בהיעדר צה"ל, שמנשים מלאכותית את הרש"פ, תפס חמאס את השלטון בעזה, וכעת יש שם צבא של כ־40,000 חיילים ומערכת של כ־15,000 רקטות, הרבה יותר מלחיזבאללה ב־2005. עזה מורידה את תל אביב למקלטים כאוות נפשה, וישראל חוששת בכל אירוויזיון, משחק כדורגל או הופעה חשובה, שמא יחליטו בעזה לשבש אותם. ההתנתקות אינה מפסיקה להניב הפתעות, כי לפני שנה התברר שעזה מסוגלת גם להדליק לנו את ערביי ישראל, כלומר לא רק חזית מלחמתית אחת בגבול עזה יצרה לנו ההתנתקות, אלא גם עשרות חזיתות נוספות בעורף, בתוך כל שטח המדינה.

ואכן, צפון השומרון הפך לעזה של אז: מאות חמושים ואלפי כלי נשק, שהופכים כל מבצע מעצרים פשוט למלחמה, גובים הרוגים מצה"ל, יורים בתל אביב ובבני ברק ומקצצים אנשים בגרזינים באלעד, לפי הנחיה של יחיא סינוואר, מהסניף הדרומי של ההתנתקות. כשאין התיישבות ונוכחות יהודית, הנוכחות הצבאית רופפת והטרור פורח בחור השחור שנוצר.

נוכח הכישלון המדמם של ההתנתקות, הגיעו בשמאל למסקנה אופיינית: להמשיך בנסיגה ובעקירה ולהעצים את המאורה הטרוריסטית. הבעיה היא שלחוגים הקיצוניים הללו יש פרטנר חשוב: שר הביטחון, בני גנץ. מסקנתו היא לעקור את הישיבה הקטנה שמשמרת את הנוכחות היהודית בחומש, שהוא המקום הקריטי ביותר בגזרה. פתאום חשוב לגנץ לשמור על החוק, שעליו הוא והמינהל האזרחי מצפצפים, בח'אן אל־אחמר ובעוד כ־800 מאחזים ערביים בלתי חוקיים בשטחי C.