נתניהו, אוחנה והמפכ"ל שבתאי בתדרוך עיתונאי בשבוע שעבר | צילום: צילום: אמיל סלמן

מי מפחד מהאמת על ערביי ישראל? 

במקום ללכת סחור סחור הנהגה צריכה לומר את האמת הקשה: הבעיה עם ערביי ישראל היא לא פלילית ואזרחית, אלא לאומית. משם גם יבוא הפתרון

אחד היתרונות הבולטים של נתניהו, שהובילו אותו לסדרה של הצלחות בסוגיה האיראנית והפלסטינית היא העובדה שהוא לא ברח מהאמת בנוגע לסכסוך. הוא בחר לדבר אמת לעמו ולעולם, גם אם זו הייתה אמת קשה, לא מנחמת ומאוד לא פופולארית. אבל הבעיה נוסחה במלוא חריפותה. וכשמדברים אמת, ורק כשמדברים אמת, יוצרים קונצנזוס רחב ומגבשים את האומה סביב יעד ברור. או אז ניתן למצוא גם את התושיה והאמצעים להתקדם.

אם כך נהג נתניהו בנוגע לסוגיות החוץ של ישראל, כשמדובר בסוגיות הפנים, הוא פעל כמעט הפוך לחלוטין.

במשך שנים ארוכות אפשרה ישראל לאזרחיה הערבים להניף את דגל האויב ולייצג באמפתיה את עמדת האויב באולפנים ובמוסדות הנבחרים.

במשך חודשים רבים משקרת ישראל לאזרחיה היהודים שהבעיה עם המגזר הערבי היא רק בתחום הפלילי. במשך השבועות האחרונים טומנים מנהיגנו את הראש בחול לנוכח הבריונות הערבית כלפי יהודים תמימים ואובדן הפחד שלהם מול כוחות הביטחון. ובמשך הימים הנוראים האחרונים נעלמו מנהיגנו מהשטח. הם כולם יודעים מה הבעיה אבל מתחמקים מלדבר אמת אל עמם.

והאמת היא שרבים מאוד במגזר הערבי לא רואים את עצמם כמיעוט שנועד להשתלב בתוך המדינה היהודית, אלא הפוך: לדידם אנחנו הם המיעוט שלא קשור למרחב הזה. ויש גם אמת נוספת. כאן, הנביא והחרב הם הקובעים, ואם לא נגרום ללוגיקה הזו להכיר ולכבד את מדינת היהודים, לעולם יימצא מי שינסה להפוך את הקערה.

כך שכנים ביום הופכים לפורעים בלילה. כבישים ושכונות הופכים לשדה קרב. זה קורה בנגב ובגליל, במשולש ובוואדי ערה, בחיפה, ביפו, בלוד וברמלה. כל מוקדי הדו קיום, הפכו בין רגע למוקדי חיכוך.

הנידון איננו "חוליגניזם", לא "שבאב לא ממושמע" ובטח לא "תסכול וזעם בגלל חוסר אופק". אי אפשר להישען פה על שיתוף פעולה בעניינים אזרחיים, על הטבות כלכליות ועל פתרונות תעסוקה ודיור. הנושא גם הרבה יותר עמוק מ"משילות". כי בדיוק כמו האיראנים והפלסטינים, הבעיה לא מתומצתת לחוק או נוהל כזה או אחר. והיא שורשית יותר ונוגעת ליסודות הסכסוך על הארץ הזאת. ההגדרה העצמית של הקולקטיב היהודי. ורק הודאה ברורה וגלויה בכך תאפשר לנו להתמודד עם האתגר הקיומי הזה.

זה לא אומר שאין סיכוי לדו קיום או לחיים משותפים אזרחיים בישראל, אבל זה כן אומר שתנאי הכרחי לקיומם של חיים כאלה הוא שלטון חוק חזק, יציב ובלתי מתפשר.

מנהיגי הליכוד, במיוחד, חייבים לבוא אל הציבור ולדבר אמת. האמון שנסדק ישוקם. התוכניות יתרקמו אחר כך. שתיקתם רועמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו