תחקיר הטלוויזיה על מעלליו של אלון חסן, יו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד, עורר סערה רבתי בציבור הישראלי. כל מי שמאמין בחשיבותה של התאגדות עובדים להגנה על זכויותיהם, לא יכול שלא להבין איזה נזק עלול להיגרם לרעיון הזה לנוכח אדם ההופך את העבודה המאורגנת קרדום לחפור בו לקידום עסקיו הפרטיים ומנצל את כוחו כיו"ר ועד העובדים כדי לעשות בנמל כבתוך שלו.
בשנה האחרונה חלה עלייה חסרת תקדים בהתאגדות ועדי עובדים בישראל. זוהי בשורה חשובה ביותר למי שמאמין בערך היהודי העילאי של ערבות הדדית, בסולידריות חברתית, ב"אדם לאדם - אדם". זהו הישג נוסף של המחאה החברתית, שיש נטייה בלתי מוצדקת לזלזל בה.
העבודה המאורגנת הביאה ומביאה להישגים אדירים לעובדים והיא טובה גם למקומות העבודה - למנהלים, לבעלים - שהרי עובד מרוצה הוא טוב יותר, יעיל יותר ותורם יותר. למרבה הצער, יש מעסיקים רודפי בצע, שאינם מסוגלים לראות מעבר לרווח המיידי שלהם ומעדיפים להתעמר בעובדיהם ולמנוע את התארגנותם, גם במחיר רווחיהם לטווח ארוך.
רק לאחרונה נתקלנו בכמה מקומות עבודה שנלחמו נגד זכותם של עובדיהם להתארגן. כך בחברת פלאפון, שרק התערבות בית המשפט הבטיחה את מימוש זכותם של העובדים להתאגד. בחברת מקדונלד'ס, למשל, מתנגד המנכ"ל למהלך התארגנות הנערים העובדים בסניפי החברה שלו. אבל לעבודה המאורגנת יש אויבים גדולים יותר מהמעסיקים.
האויבים הגדולים ביותר של רעיון העבודה המאורגנת הם מי שמנצלים אותו לרעה - לשחיתות, לנפוטיזם, לשכר עתק חזירי, להשלטת טרור, לשימוש ברכוש הכלל למטרות אישיות ולשביתות אלימות הפוגעות בציבור הרחב. אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, הוא התגלמות התופעה הזאת.
חסן ושכמותו מייצגים את היפוכה של הערבות ההדדית, את ניגודה של הסולידריות החברתית; הם מגלמים את תרבות הג'ונגל, שבה החזק מנצל את כוחו כדי לחטוף ככל יכולתו. הם בני דמותה של האוליגרכיה הטייקונית, הם תמונת הראי של משכורות העתק למנהלים, הם בבואתה של הנהנתנות חסרת הבושה של ראש הממשלה ושל הנשיא. הם מייצגים את הישראלי המכוער, המושיט את ידו כדי לקחת ולא כדי לתת.
שמחתי לקרוא ששלי יחימוביץ' יצאה נגד חסן ואני מצפה לכך שגם עופר עיני ילך בעקבותיה. מי שנאבק למען מדינת רווחה, למען צדק חברתי, למען סוציאל דמוקרטיה, למען כלכלה הוגנת - חייב לצאת נגד תופעות כאלו. מי שקורא להשתית את החברה על ערך הערבות ההדדית, אינו יכול להסתפק בתביעות מן הממשלה. הערך הזה מחייב את הכל - את הפרט, את הקהילה, את העסקים, את המגזר השלישי ואת המדינה. הוא מחייב גם את ועדי העובדים ואת ארגוני העובדים. ועדי העובדים המאמצים את ערכי הג'ונגל הקפיטליסטי החזירי הם יעד למאבק של שוחרי רעיון הסולידריות החברתי.
אלון חסן ושכמותו מאמצים את ערכי החזירות הדרוויניסטית. כמעט כיניתי את התופעה הזו "סוציאליזם חזירי". אבל... מה הקשר בינה לבין סוציאליזם?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו