בחודש ינואר השנה הפתיע יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, כשהכריז על קיומן של בחירות לפרלמנט הפלשתיני ולתפקיד יו"ר הרשות, בו הוא מחזיק בלא בחירות זה כשני עשורים. לא עברו אלא שלושה חודשים, ואבו מאזן החל מחפש סולם לרדת מעץ הבחירות הגבוה שעליו טיפס, והוא עומד ככל הנראה לבטלן.
עבור אבו מאזן החשוב היה עצם ההכרזה על קיומן של הבחירות, ואפשר שמלכתחילה לא התכוון בכלל לקיימן בפועל אלא כל שביקש היה להציג עצמו בפני הממשל האמריקאי החדש, ממשלו של ג'ו ביידן, כדמוקרט, כמו גם לדחוק את ישראל אל הפינה ולהציגה כסרבנית סדרתית המחבלת במאמצי הפלשתינים לקיים בחירות דמוקרטיות.
אלא שלא עברו ימים בודדים, ואבו מאזן גילה כי פתח תיבת פנדורה שהרי את הליך הבחירות מיהרו לנצל אויביו בתוככי אש"ף ומחוצה לו. וכך מהלך שמטרתו לחזק את אבו מאזן ולפגוע בישראל הפך לכזה העלול להמיט עליו את סופו. שהרי לצד האויבת משכבר הימים, תנועת החמאס, מיהרו להציג את מועמדותם בבחירות גם יריבים מבית ובראשם, מרואן ברגותי היושב בכלא הישראלי ומוחמד דחאלן היושב בכלוב הזהב באיחוד האמירויות.
אין פלא כי אבו מאזן החל מחפש אחר סולם לרדת מעץ הבחירות שעליו טיפס. את האשמה הוא עתיד להטיל כדרכו על ישראל. ואכן, בימים האחרונים אבו מאזן מכריז כי באם ישראל לא תתיר את קיומן של הבחירות במזרח ירושלים הוא יורה לבטלן. יש להניח כי אם ישראל תיפול על הראש ותתיר לתושבי מזרח ירושלים להצביע, ימצא אבו מאזן תירוץ אחר.
לא ברור מה הרוויח אבו מאזן מתרגיל הבחירות שיזם. אבל עבור המנהיג הפלשתיני בן ה־85, הסופר את עתידו הפוליטי בחודשים ולא בשנים, גם רווח של כמה ימים או שבועות הוא אוויר לנשימה. מה שברור הוא שפיאסקו הבחירות סימן את קווי המתאר של קרב ההנהגה העתיד לפרוץ משיגיע סופו של אבו מאזן - קרב איתנים בתוככי אש"ף ואפילו בתוככי פת"ח העתיד לקרוע תנועה זו לגזרים. שעה שלחמאס לא נותר אלא לצפות מהצד בעת שמלאכתו נעשית בידי אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו