היושבים בחושך

כבכל שנה לקראת ל"ג בעומר, עת התקרב מועד הדלקת המדורות, נשמעים קולות הקוראים לביטולו של המנהג הזה, וזו הזדמנות פז לדבר על אחת הבעיות החמורות במרחב הציבורי הישראלי: הנודניקים.

הנימוקים נגד הדלקת המדורות בליל החג נכונים, צודקים, ובעיקר יפים מאין כמותם. נשמעות תלונות על גניבת עגלות מהמרכולים, גניבת קרשים מאתרי בנייה, הטרחת ההורים, ועל כולם מרחפת דאגה כנה ואותנטית לגורל האטמוספרה השברירית של כדורנו הקשיש. הטענות האלה שוחרות טוב שוויוני לכולם, וללא ספק עולם ללא מדורות ל"ג בעומר הוא עולם צודק ומוסרי, אלא שכדאי לדעת שזהו מדרון חלקלק ועלינו להיזהר מוויתורים.

הבה נדבר רגע על הדברים שבבסיס הדברים. הרי לציבור המנג'ס לא חשובה מצבת עגלות המרכולים, וכדור הארץ המשתעל מעשן המדורה יכול מבחינתם להיחנק. הערך שעליו הם נלחמים ושעליו הם מוכנים לתת את נפשם אומר כך: הלאה שמחת החיים. מציצים מאחורי תריסים מוגפים, בתחתונים ובגופיית חורים, ממרמרים לעצמם הנודניקים את המנטרה "אם לי רע, אז לכולם רע", ובכך מגשימים את ערך השוויון ומכינים לכולנו עולם מוסרי וצודק שמבט אחד בו - וכבר אין לי חשק לחיות.

אם כן, הלאה מדורות הל"ג, וכעת נטפל בחידון התנ"ך העולמי: לא יעלה על הדעת ששעות שידור רבות ויקרות מוקדשות לספר הספרים היהודי, תוך התעלמות גסה מהמיעוטים הדתיים החיים איתנו כאחים. הלב נחמץ לנוכח עלבונם של אחינו הבהאים. הדרה וגזענות. מעבר לזה שהתנ"ך הוא המגנה כרטה של השוביניזם, האימפריאליזם, הפגאניזם והשמדת מיני החי שעוד נותרו על כדורנו המרוט. לא יעלה על הדעת.

ולאחר שיגמרו לטפל בחידון התנ"ך, אין לדעת לאן תפנה הפרקציה המיליטנטית של עוצבת הניג'וס. אולי סוף כל סוף מישהו יעשה משהו בנוגע לתועבת הזמר העברי או אולי כבר בשלה השעה להתמודד עם האויב הגרוע מכל - הרחצה בחופי הים. כי זאת יש לדעת לגבי אבירי הנדנוד: הדבר הרודף את חלומותיהם, הנמסיס, הסטרא אחרא - הוא המפלצת הקופצנית הידועה גם בשם שמחת החיים. בפרצופים מכורכמים ובנעלי בית משובצות הכריזו הנודניקים מלחמה על כל התפרצות עוינת שכזו, שהסימן המבשר שלה, לא עלינו, הוא צהלות ילדים מבחוץ.

הטור הזה הוא פוליטי פר סה, הוא מדבר בפירוש על ציונות, ואולי בשלה השעה לפזר את הערפל ולהסביר למה התכוונו אבותינו כשביקשו להקים בית לאומי לעם היהודי. הם דיברו על קרטושקס מפוחמים, חברים, שלא תהיה כאן טעות. עם על הכבוד לחומה ומגדל, לביצות המתייבשות ולחלוציות באופן כללי, העם היהודי עלה לארצו בשביל דבר אחד - כיבוי צופים.

לגבי הנודניקים, צר לי, אין לי כרגע פתרון שיקל את כאבם, ואני בכלל לא בטוח שהם עצמם מעוניינים להקל - אותו או כל דבר אחר. לגבי מדורות ל"ג בעומר: כשאני רואה ברחוב ערימה של שובבים דוחפים עגלת סופר גנובה עמוסה בקרשים גנובים ואחד מגלגליה מבולבל באופסייד, אני יודע - ניצחנו את הגרמנים.