על הקריצה, ועל הקורץ
0השמעה
בסוף הכל התנקז לקריצה אחת קטנה, סגירה רגעית של העפעף, כיסוי חטוף של האישון. זה קרה במהלך ההצבעה על הרכב הוועדה המסדרת במליאת הכנסת, אירוע בעל השלכות פוליטיות שכלל מפלה מפתיעה לנתניהו ולתומכיו, ואולי כזה שמבשר את העתיד לבוא. אך מכל ההמולה הפוליטית נותר תיעוד של רגע אחד, או נכון יותר, קריצה אחת של גדעון סער, כנראה לאחד משותפיו לתרגיל הפוליטי, קריצה שתועדה במצלמות הכנסת וזכתה לשידורים חוזרים ונשנים ולתילי פרשנויות.
היה יכול להיות בזה משהו עצוב או שמח, תלוי למי נתונה תמיכתכם הפוליטית. האיש שגמר אומר להדיח את נתניהו בדרך לישיבה על כיסאו, מנחיל לו הפסד. מעגלים לכאורה נסגרו, סימן דרך צוין, הנקמה הוגשה קרה. אך בפועל הקריצה הסערית הקצרצרה מספרת את מה שסער איננו, לא מה שהוא כן.
סער איננו גיבור טרגי, הוא בוודאי לא גיבור הרואי, הוא איננו גיבור כלל אלא פוליטיקאי אפור למדי, העומד בראש מפלגה קטנטנה שכל מה שנותר לו הוא שמחה על תמרון פוליטי שעלה יפה וקריצה לאלו שחברו אליו כדי להוציא אותו לפועל.
זה לא היה אמור להסתיים ככה. ספק אם היה בשני העשורים האחרונים בישראל פוליטיקאי מימין שנקשרו לו כתרים רבים כל כך. סער היה הפוליטיקאי שהתקשורת משמאל חיבבה גם כשביצע מהלכים נחושים מימין, ושאנשי הימין ראו בו מנהיג עתידי גם כשפלרטט עם השמאל. הוא היה ראשון במצעדי הסקרים, ניצח בבחירות מקדימות ופיזר ארומה של דמות שחמטאית בדרכה אל הפסגה. גם פסק הזמן שלקח מהחיים הציבוריים נתפס כמנוחה קצרה בדרך המוצלחת אל היעד שבסוף המסע.
אך מכל התחזיות והניתוחים, מההדר ומהממלכתיות ומהבית"ריות, מהנאומים הנמלצים על יושרה ועל תרבות פוליטית נקייה - נותרה רק קריצה. סער הוא כרגע יו"ר מפלגת הימין הקטנה בפרלמנט, פושט יד ורגל פוליטי, אדם שהוכה בקלפיות הליכוד ולאחר מכן בקלפיות המדינה. כל מה שנותר לו הוא משיכה אחרונה בחוטים שמאחורי הקלעים כדי לשרת מטרות שהציבו לעצמם אחרים. הוא ירד למדרגת כוח עזר ללשונות המאזניים העתידיות, פוליטיקאי שעוצם את עינו האחת כדי לציין ניצחון שלא יביא לו דבר.
אולי אפשר ללמוד מכך לקח על היבריס, אולי ניתן להפיק תובנה על מגבלות כוח ועל קריאה שגויה מאוד של המפה. אך אלו לא ישנו את העובדות והמציאות, לכל היותר יספקו סיפור חביב, קוריוז טלוויזיוני מלווה בפסקול שבו נשמע זרם אוויר חם היוצא מבלון גדול וקורץ. על אידיאולוגיה כמובן חבל להשחית מילים, רק על אתונות שנמצאו בעין אחת פקוחה של מי שחיפש מלוכה.
בשבועות הקרובים יתברר אם אכן עבד התרגיל עד הסוף, ותושבע ממשלה חדשה הנשענת על מי שמלטפים רוצחי יהודים, ומנוהלת בידי מי שמשתמשים בסער כדי לקדם את מה שלא האמין בו מעולם. זה יהיה כמובן רגע היסטורי שלו שותפות כמה דמויות מסקרנות, אך בגזרת סער תיוותר רק קריצה קטנה מצד האיש שדהר אל תוך הקיר בעיניים עצומות לרווחה.
