ב-19 באוגוסט 1958 שקטה הארץ. ישראל היתה אז מדינה ללא שידורי טלוויזיה, עם תחנת רדיו מרכזית אחת בלבד, ולא היה שום נושא מעניין אחר באותו ערב מלבד חידון התנ"ך הראשון. אמא, שהיתה חוקרת תנ"ך, ראתה ברעיון החידון זילות התנ"ך והאזינה לחידון רק כמחאה. אבא, לעומתה, ראה עצמו כמתחרה מן הסלון והציע תשובות לשאלות שנשאלו ברדיו. ואני? אני הייתי מאושר מן העובדה ששעת השינה לא הוגבלה באותו ערב. המתח היה עצום, התחרות היתה קשה, והזוכה בה היה האיש הכי בלתי צפוי: קראו לו עמוס חכם. איש כבד פה, גלמוד ואביון שחי בפאתי החיים עד שהחידון גאל אותו. התשובות שלו, שלא קל היה להבינן, ניתנו עוד בטרם הסתיימו השאלות ובוטאו בקול מונוטוני, כמו מתוך מכונה המערבלת מילים. חכם לא נולד כך. בילדותו נפל ועקב הפציעה נפגע בידו ובראשו ומאז לקה בדיבורו. אביו, איש המקרא, לימד אותו את רזי התנ"ך בבית כדי שהילדים בבית הספר לא יצחקו ממנו. אחרי מות אביו עבד חכם בבית חינוך לעיוורים בירושלים והכין קבלות לתורמים. רק בגיל 30 סיים את מבחני הבגרות, ובגיל 37 התפתה להשתתף בחידון המקרא הישראלי, ואחריו פנה לחידון העולמי. הסינדרל הישראלי הפך למחרת לאיש המפורסם בישראל. בבית הספר התחרינו בניסיונות לחקותו; חברה מסחרית העניקה לו מקרר חשמלי; הוא אף זכה בדירה. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הזמין אותו לטיול ברחבי הארץ. לאחר מכן חכם נשא אישה, ובן-גוריון בכבודו ובעצמו השתתף בחתונתו. הוא התקבל ללימודים באוניברסיטה, סיים את לימודיו האקדמיים ופירסם מחקרים בתנ"ך. ב-1963 נולד בנו, שהפך לימים לחוקר תנ"ך בעל תואר שלישי. אבא אמר שרק כדי להציל את עמוס חכם היה כדאי לקיים את חידון התנ"ך. אמא נכנעה והגיעה למסקנה שאבא צדק. למען האמת, לא צפיתי מעולם בתחרויות השירה והריקוד ובדומותיהן המשודרות בטלוויזיה. זה נראה בעיניי בזבוז זמן בלתי נסלח. רק כאשר הגיעה סוזן בויל אל מהדורות החדשות, עם השיר הנפלא מתוך "עלובי החיים", נחשפתי לתוכנית Britain's Got Talent שבה השתתפה. נחשפתי למה שאירע לה, לסוזן, בתוך ימים מעטים כל כך בעקבות השתתפותה בתוכנית. בויל היא אישה הדומה כל כך בעיניי לדודות הרווקות שההורים הכריחו אותנו לבקרן בחגים. היא אפילו לא נולדה כאשר עמוס חכם זכה באליפות התנ"ך העולמית. מכאן שבתי ביני לבין עצמי אל הוויכוח שהתקיים לפני 50 שנה בין אבא לאמא, ואמרתי בליבי - אבא צדק. יש בעולם הזה כל כך הרבה אנשים שראויים להבלטה, אך העולם אינו מודע לכך, ולעיתים קרובות גם הם עצמם אינם מודעים לסגולותיהם. ואם כדי לחשוף את עמוס חכם ואת סוזן בויל יש צורך לייצר את "כוכב נולד", "אמריקן איידול" ותוכניות ריאליטי דומות, אזי כן - יש לתוכניות הללו הצדקה. ובאשר לי, יש גבול. הרי אינני חייב לצפות בתוכניות הללו. הן יזכו לרייטינג אדיר גם בלעדיי, ואם יתגלו בהן העמוס חכמים הבאים - אפגוש אותם, בלי ספק, במהדורות החדשות.