הפרשה הנוכחית, שבמסגרתה אירע בלבול בתוצאות הבדיקות והן שויכו לחולים שונים, מדגישה שוב כי לעיתים לקידמה יש מחיר.
מתברר שמנגנון הבקרה האנושי הוא חסר תחליף, משום שעל פי המתפרסם, היה זה רופא שהפעיל את זיכרונו ומצא שבדיקות של חולה אחד הוצמדו גם לחולה אחרת.
התקלה, כפי שפורסמה, מעידה גם שאין תחליף לשיקול הדעת הרפואי. גם בעבר, בתקופה של טיפול ידני בבדיקות ובתוצאותיהן, היו תקלות, אבל אז המקום של שיקול הדעת הרפואי הקליני היה מרכזי יותר. תקלת שיוך הבדיקות מעידה כאלף עדים על כך כי שיקול הדעת והבקרה האנושיים הם ללא תחליף.
חזקה על הרופא בבית החולים, כאשר הוצמדו תוצאות מעבדה לא מתאימות למצב הקליני של החולה ועלו בו סימני שאלה, לחזור על הבדיקה. כמו כן, חזקה על הרופאים בקהילה, כגון רופאי משפחה וילדים, המכירים היטב את מטופליהם, להפעיל את שיקול דעתם ולאתר תקלות מסוג זה.
אכן, קשה להעריך שהטעות, אם אירעה כזו, היתה ראשית של שרשרת טעויות, אבל מהיכרות קרובה ביותר של המערכת, אני בוטח ביכולת ובשיקול הדעת של הרופאים.
מעבר לכך, ובלי קשר לשיקול דעתם של הרופאים, יש לבצע חקירה מעמיקה ומקיפה כדי לגלות כיצד קרה אשר קרה. הבדיקה הזו הכרחית גם כדי ללמוד כיצד להימנע ממקרים דומים וגם כדי ליישם מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים יותר.
הכותב הוא יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו