יש פרקים שלמים בהיסטוריה היהודית שאף פעם לא הצלחתי להבין. אף פעם לא הבנתי איך קורה שאספסוף מוסת פורץ אל תוך גטו, מנפץ חלונות ראווה של חנויות, הופך דוכנים בשוק, רומס ברגליים פירות וירקות, עוקר עצי פרי ומעלה באש את כל הנקרה בדרכו.
שמעתי את המילה המוזרה "פוגרום" ו"פוגרומצ'יקים", אבל אף פעם לא הבנתי איך צעירים שגדלו במשפחות נורמליות, ואף זכו להשכלה כלשהי, מסוגלים להפוך בן רגע לחיות מוטרפות, להתנפל בחמת רצח על בני אדם אחרים שנקרים בדרכם, על גברים, נשים וילדים, על זקנים ועל תינוקות חסרי ישע, להכותם במקלות, במוטות ברזל ובכל הבא ליד, ולא לעצור מול צווחות אימה של נשים מבועתות ומול בכי של ילדים קטנים שמהדהד בכל סמטאות הגטו.
לא הבנתי איך אנשים מתורבתים לכאורה הופכים בקלות כזאת לחיות אדם ששולפים בקלילות רבה נשק חם, ויורים באזרחים חסרי מגן שעומדים מולם בידיים ריקות.
שמעתי את המילה בעלת הצליל הזר "חוליגנים", אבל לא הבנתי איזה מין בני אדם הם אלה שמסוגלים להסתער בשיגעון הרס על חצרות ועל בתים ולהותיר אחריהם כתלים נקובים ותנורים ניתצים, רהיטים שבורים ושרופים וחלונות עקורים וקירות פרוצים שנראים כפיות פתוחים של פצעים אנושים ושחורים.
כדי להבהיר לי את מה שכל כך התקשיתי להבין, נזקקו מוריי ומחנכיי לעזרתו של ח.נ. ביאליק שסיפק להם שפע דימויים מעולם החי. הם הסבירו לי שהפורעים שפרצו לסמטאות הגטו לא היו בדיוק בני אדם אלא "חיתו-יער", מין יצורים שבשרם אינו בשר-אדם אלא "בשר חמורים", שמרבצם הוא "מרבץ חזירי יער" והם בעצם מין "מירבעת סוסי אדם", שלא נולדו מאב ואם אנושיים אלא מסוס שהרביע אישה.
ההסברים הזואולוגיים המורכבים האלה לא הקלו על הבנת תולדות עמנו, אלא רק סיבכו את העניינים. לא היה ברור לי איפה מתגוררות כל המפלצות הכמו-אנושיות האלה בין פוגרום לפוגרום, ולאן הן נעלמות כשהן גומרות לפרוע באוכלוסיית תחום-המושב. האם הן חוזרות ליערות המכסים את שיפולי הגבעות? האם הן נבלעות במערות אפלות הפעורות בצלעות ההרים-
בקיצור, ההיסטוריה היהודית מוכת הפרעות היתה גם מחוררת חורים שחורים ובולענים פעורים שטרפו ובלעו כל ניסיון לחבר בין בני-אדם הולכי על שתיים וילודי גבר ואישה לבין מחוללי פרשיות האימים שנקראו בשמות מפחידים כמו "ת"ח ות"ט", "פרעות בנגב", "מסע קישינב" וכיוצא באלה.
והנה באה הגאולה לא מצד פרופסורים להיסטוריה, גם לא מצד משוררים ומחנכים דגולים, אלא מצד קומץ נערים ונערות הנושאים את עמם אלי שכם, וגם אלי ג'נין וחברון. במחי יד הבהירו לנו נערי הגבעות שלנו שלא צריך להיות ילוד סוס ואישה וגם לא צריך לרבוץ במרבץ-חזירי-יער כדי להיות חוליגן ולבצע פוגרום.
מתברר שאפשר לגדול בבית יהודי חם וכשר, להיות נכד כשר למהדרין של ישראל סבא ונצר לצאן קדושים על מנת להפוך בהרף עין לפוגרומצ'יק וחוליגן מן המניין. אפשר לעבור ככנופיה של פורעים בתוך רובע של עיר מוכת פלצות, לנתוץ דלתות וחלונות, להצית מכוניות ולשלוח אש בבתים מאוכלסים בבני אדם מבועתים, ועם סיום המלאכה אפשר לחזור לבית היהודי החם, לצום ביום כיפור ועם סיום הצום לקרוא "ויחל", לקרוא "שמע ישראל" ולומר "עננו", ולמה לא לקרוא גם "איכה".
בקיצור, תודה לנוער הגבעות. הודות לכם הבנו סוף סוף שאת הפרקים הכואבים והנוראים ביותר בתולדות עמנו לא חוללו חיתו-יער ולא יצורים שבשרם בשר חמורים, אלא סתם בני אדם כמוכם שמישהו הרגיז אותם והם רק יצאו לקבוע תג מחיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו