הרכבתה המפותלת של הממשלה הצרה הביכה את בני בגין. בראיון קצבי עם יונית לוי אמש בערוץ 2 סיפר גלעד ארדן כי ביום הצגת הממשלה אמר לו בגין כי הופתע לשמוע את בנימין נתניהו נוקב בשמו. הוא חשב כי הממשלה ממנו והלאה, אבל ארדן נותר בחוץ ובגין זומן. עתה התהפכו היוצרות, ארדן בפנים ובהתאם להסכם הקואליציוני אין להרחיב את הממשלה, ובגין שוב על הסף. בדרך החוצה.
איתו זה קל. הוא לא יכפיש. לא יתבע. לא יסחט. לא יאיים להצביע נגד התקציב. הוא לא ידרוש תיק. בוודאי לא שני תיקים וסמכויות ותקציבים. מוצר אופייני למי שגדל בבית אמו ואביו, שהיה דירה הגובלת בעוני ברחוב רוזנבאום בתל אביב.
יש קושי לטעון למען המשך כהונתו בממשלה. מפני שהטענות נגד ריבוי שרים בלי תיק נכונות, אבל גם בעניין זה בגין אחר. הוא היועץ האולטימטיבי, מקפיד עם עצמו ולומד עד פרטי הפרטים, ומי שעיתותיו בידו לרדת לחקר הבעיות בלי צורך לרדוף אחרי תקציבים וכותרות. זן אחר של שר בלי תיק, כפי שבכלל הוא קצת שונה.
השנים שעשה בקבינט עד 2013 היו מהטובות שידעה ממשלתו של נתניהו. לצד ראש הממשלה היו שם בגין ואהוד ברק ומשה (בוגי) יעלון ודן מרידור - ואף שנתניהו אינו פותח את סגור ליבו, אין לי ספק כי הוא זוכר בערגה את החבורה ההיא, לפחות בשנים הראשונות לכהונת ממשלתו ה־32.
בינו לביני פעורה תהום של מחלוקת באשר ליעדי ההתנהלות בסוגיה הפלשתינית, אך לא זה העיקר. בגין הוא תוספת של איכות לכל ממשלה. הוא "עוצמתה של איכות", כפי שהכתיר גד יעקבי את ספרו שעסק בסוגיה זו. בגין הוא ההוכחה.
לכך נוסף ההוד שמלווה את בית אביו מנחם בגין בדבר עליונות שלטון החוק ומעמדו של בג"ץ, והמנשר שכתב ב־1951 והוא מגדלור של צדק. כה חשוב שיהיה בממשלה - בין שסיעות הקואליציה יסכימו לצירופו בזכות עצמו ובלי אריתמטיקה מפלגתית, ובין שנתניהו יבקש מאחד הצעירים לפנות את מקומו עד שיוכל להחזירו. כי בגין הוא עדיין השם של הפירמה, גם אם נשחק מעט במרוצת השנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו