הסיבות לתקיפה עתידית של ישראל נגד אתרי הגרעין של איראן ברורות והגיוניות: נשק גרעיני איראני מסכן את קיומה של ישראל; נשק כזה עלול לעבור לידי גורמי טרור; ואין ספק כי הוא יצית מירוץ חמוש גרעיני במזרח התיכון שעלול להסתיים במלחמה גרעינית. נוכח סיכונים אלה ממשלה ישראלית שתעדיף לשבת בחיבוק ידיים תבגוד בשליחותה. בהיעדר השתתפות של רוסיה, סין, הודו וטורקיה בסנקציות קיצוניות נותרה רק דרך המכה האווירית המקדימה - ולא נראה שממשל אובאמה יבצע זאת לפני הבחירות הנשיאותיות בנובמבר, וכנראה גם לא אחריהן. זה משאיר רק את ישראל בתמונה. לישראל יש סיבה נוספת, כבדת משקל, לצאת בפעולה להריסת המפעל הגרעיני האיראני: משקעי העבר ומשמעותם לעתיד. במשך שלושה עשורים שום מדינה, כולל ישראל, לא הצליחה להרתיע את איראן מהתקדמות לקראת מטרותיה האסטרטגיות, הכוללות הגמוניה במזרח התיכון והובלת המחנה האסלאמיסטי במאבקו במערב בכלל ובישראל בפרט. בשנות ה-80 איראן היכתה את ארה"ב ואת ישראל שוק על ירך בלבנון; בשנות ה-90 איראן אף החריבה שגרירות ישראלית ומרכז קהילתי יהודי בארגנטינה - ללא מענה. בשנים האחרונות איראן מזנבת בארה"ב, בעיראק (וכנראה, דרך סוכניה, גם באפגניסטן) ובישראל בעזרת טרור ורקטות - ולא משלמת כל מחיר. איראן התרגלה למערב רופס וישראל רופסת. אין הרתעה. החרבת המתקנים הגרעיניים האיראניים, גם אם רק תעכבם בשנה-שנתיים בהתקדמות לעבר הפצצה - תגרום לאיראן זעזוע קשה ותחייב אותה לעשות חושבים, במיוחד אם הדבר ילווה באיום שישראל נחושה למנוע מאיראן נשק גרעיני גם אם תצטרך להשתמש בנשק לא קונבנציונלי. הדבר גם יהווה איתות לכל אויבי ישראל במזרח התיכון, שחלומותיהם בדבר הכחדתה של ישראל אינם בהכרח מציאותיים. ומילה אחת לאלה שחרדים מהתגובה האיראנית: זה כאין וכאפס לעומת ההרס שייזרע אם וכאשר תהפוך איראן לגרעינית. הכותב הוא פרופ' להיסטוריה במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בן גוריון