כלי תקשורת בישראל מנסים להציג את בחירת השופטים החדשים כניצחון של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. יבושם להם. התקשורת מנסה גם להוביל את השופטים אל המשבצת שהיא מייעדת להם. במשך הרבה מאוד שנים בית המשפט העליון וגורמים ידועים בתקשורת הישראלית שיתפו פעולה מתוך אינטרס משותף לקבוע את דמותה של ישראל תוך עקיפת מערכות דמוקרטיות נבחרות. בטוחני שהשופטים החדשים, הבאים מרקע ארוך של שירות ציבורי והישגים אקדמיים מרשימים, לא יקבלו את תכתיבי התקשורת.
מי שמכיר את השופטים הנבחרים, תרתי משמע, יודע שאין מדובר בשופטים פוסט-ציונים או אקטיביסטים. מדובר בדור חדש של שופטים, שיחד עם חבריהם המכהנים יחזירו את בית המשפט העליון אל הנתיב הראוי לו במדינה דמוקרטית. נתיב של פתרון סכסוכים והגנה על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בית משפט שיודע כי בצד זכויות הפרט מול המדינה חלות על האזרח גם חובות כלפי המדינה, החברה והזולת. חובות שנשכחו ברבות שנות האקטיביזם והפכו את החברה הישראלית למקבץ של פרטים המקדשים את "האני" שלהם.
הרינו להודיע בשער בת רבים כי עם בחירת ארבעת השופטים החדשים לבית המשפט העליון עובר מעולם המשפט הישראלי האקטיביזם השיפוטי, אשר בחסות הדגל של הגנה על זכויות הפרט חתר להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. ממדינה שערכיה ציוניים למדינה שערכיה מערביים אוניברסליים.
אקטיביזם שביקש לחנך את האזרחים, להגדיר את הערכים הראויים להם, ובעיקר לתת ביטוי לתפיסות העולם של הציבור המתקדם והנאור על פי הבנת שופטי העליון. ציבור שמבחירות לבחירות כוחו פחת והלך בדעת הקהל והתחזק בפסקי הדין של ביהמ"ש העליון. כל מי שהתעמק במחאה החברתית של הקיץ האחרון הבין כי אין מדובר רק במחאה על מחירי הקוטג', העגלות והירקות. המחאה היתה גם נגד תפיסת עולם שהתמסדה בבית המשפט העליון בדבר קדושת האוטונומיה של הפרט. קדושה שהפכה להיות הדת האזרחית החדשה במדינת ישראל. דת שבשמה ועל ברכיה נוצרו בחברה הישראלית פערים בלתי נסבלים. דת שלא הבדילה בין אויב לאוהב. דת ישראלית שהיתה אמורה להיות תחליף לדת היהודית.
האקטיביזם השיפוטי הישראלי היה ייחודי בעולם המערבי. תיאוריה אקדמית שנהגתה באוניברסיטאות אמריקניות סופר ליברליות זכתה ליישום מעשי דווקא במדינת ישראל, על כל מורכבותה החברתית, הביטחונית והתרבותית. זה יצר ניכור בין בית המשפט העליון לבין כלל אזרחי המדינה והוביל לפיחות באמון הציבור בבית המשפט, שאמור להיות אחד ממעוזי הלכידות האזרחית במדינה דמוקרטית.
בית המשפט העליון צועד לקראת ריסון שיפוטי, וחשוב גם שהכנסת תפעל לריסון חקיקתי. האיזונים הנדרשים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת הם חיוניים לחברה דמוקרטית. השבועות האחרונים הבהירו לכל הנוגעים בדבר את מגבלות כוחם. הציבור מצפה מרשויות המדינה שיפעלו מתוך הרמוניה לקידום מדינת ישראל ולמימוש החזון הגדול שבשמו ולמען הגשמתו הוקמה המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו