אורית, 21 (שם בדוי, אך סיפור מוכר וחוזר על עצמו), חיילת משוחררת החולמת על טיול בדרום אמריקה ועל לימודי משפטים באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, שוהה בימים אלה בתנאים קשים בבית מעצר בעיירה קטנה בארצות הברית. בניגוד לחלומה, השופט היחיד שתפגוש בארה"ב הוא זה אשר יחתום בעוד כשבועיים על גירושה לישראל. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שגורה שבה טובי בנינו ובנותינו מגיעים לארה"ב, מיד לאחר השירות הצבאי, כדי לעבוד בעגלות מכירה בקניונים ברחבי המדינה. כמדי שנה, בדומה לאורית, מוצאים לא מעט מהם את מקומם בבתי מעצר ובבתי משפט באשמת עבודה לא חוקית. נציגויות ישראל במקום, האמונות על חיזוק היחסים עם ארה''ב, על פעילות דיפלומטית ציבורית ועל קידום הקשרים הכלכליים, מוצאות עצמן מוצפות בטלפונים ממשפחות הצעירים ומאישי ציבור המקורבים להן כדי לשכנע את הנציגויות לפתוח במגעים דחופים עם בתי המעצר, בתי המשפט ושלטונות ההגירה. לצערנו, לפעילות זאת השפעה זניחה על גורל העצורים, מכיוון שכמו בישראל, גם בארה"ב קיימת הפרדת רשויות המונעת התערבות במערכת המשפט. שלטונות ההגירה אינם מבדילים בין עובדים זרים ממדינות שונות. שירות צבאי מסור ורצון לחסוך לטיול הגדול אחרי הצבא אינו מהווה גורם מקל. עובדים זרים ישראלים הנתפסים בעבודה לא חוקית שוהים כשבוע עד שלושה שבועות בבתי מעצר. אחר כך הם מגורשים מארה"ב ונאסרת עליהם כניסה למדינה זו למשך עשר שנים לפחות. כלפי מי שעסק בגיוס עובדים אחרים ובהנחייתם כיצד להיכנס למדינה, הענישה חמורה אף יותר. ולמרות כל זאת, העבודה הלא חוקית בארה"ב נתפסת אצלנו בצורה קלילה, מעין משובת נעורים או קומבינה חביבה. לכך מצטרפת התקשורת, אשר בדרך כלל מדווחת על המעצרים בצורה אוהדת ומזדהה. לתופעה הזאת יש השפעה גדולה על כלכלת ישראל ועל התיירות היוצאת הישראלית, מכיוון שמבחינת ארה"ב הדבר משליך על כמעט כל אחד ואחד המעוניין לקבל אשרת תייר או אשרת עבודה בארה"ב. ככל שיותר ישראלים ייתפסו, יהיה לישראלים קשה יותר לקבל אשרות. הפתרון היחיד לבעיה הוא הצטרפות לתוכנית פטור מאשרות כניסה לארה"ב, כפי שעשו לא מעט מדינות אחרות, בכללן בריטניה, אוסטרליה, גרמניה וגם סלובקיה, צ'כיה ואסטוניה. אך גם כאן ידינו כבולות לאור התנהגותם הלא אחראית של מעטים. תנאי הסף להתקבל לתוכנית זאת הוא ששיעור הסירוב לבקשת אשרה לביקור בארה"ב (המתבסס על מספר אזרחי המדינה המפרים את תנאי האשרה שלהם) יהיה נמוך משלושה אחוזים. בשנת 2008 הצלחנו להגיע לשיעור זה, אך התגברות תופעת העבודה הלא חוקית הובילה לעלייה דרסטית בשיעור הסירוב. כיום הוא עומד על חמישה אחוזים. אורית כבר לא תזכה לבקר בארה"ב בשנים הקרובות, אבל עבור אחרים ניתן עדיין לפעול. יש לדעת שצמצום מספר ההפרות של תנאי האשרה בארה"ב אינו יעד בלתי אפשרי; אך הוא מחייב שינוי תפיסתי. אסור לנו להתייחס לעבודה לא חוקית בארה"ב כאל אחד משלבי ההתבגרות וכחלק מ"הטיול הגדול", שכן זו פעולה לא חוקית הפוגעת בכלל הציבור. הכותב הוא מנהל מחלקת קונסוליות ארה''ב במשרד החוץ