"מלחמת אוקטובר" של סיסי

אירועי מלחמת אוקטובר 1973 נחגגו במצרים גם השנה ברוב הדר במופעים ססגוניים ובקרני לייזר מנצנצות, וסיקור התקשורת נעשה באווירה של אידיאליזציה ושל ניצחון הרואי. אם יש אמת בתיאוריית הקונספירציה הנשמעת בישראל, שלפיה הגו במקומותינו את הרעיון לשקם את הכבוד הערבי שנפגע במלחמת ששת הימים באמצעות "תבוסה" ישראלית מחושבת, אזי לפי התהליכים שהביאו להסכם השלום בין מצרים לישראל ולפי החגיגות השנתיות סביב ניצחון זה, "הכבוד הערבי האבוד" אכן שוקם. 

מאז אוקטובר 1973 מתוחזק "הכבוד המצרי" באמצעות סרטי נוסטלגיה הכוללים צילומים מהלחימה על מוצבי התעלה, ניתוחים מבריקים של גנרלים מצרים שהשתתפו בקרבות וסיפורי הצלחה עתירי דמיון על מעללי המודיעין המצרי, שהצליח לשטות "באויב הישראלי". הטרמינולוגיה העוינת שבפי חלק מהדוברים מעוררת חשש כי דבר לא השתנה וישראל, שעימה חתמה מצרים על הסכם שלום, נשארה בגדר אויב. איש מהדוברים לא דן, ולו למען הפרוטוקול ההיסטורי, בעובדה כי בתום מתקפת הפתע שביצעו צבאות מצרים וסוריה נגד ישראל בכוחות עודפים ובאותו זמן, מצאו מדינות אלה את עצמן בקרב מאסף במבואות דמשק ובמרחק של 101 ק"מ מקהיר. 

"הכבוד הערבי" ניצל והישגי מלחמת אוקטובר נוצלו מאז כדבק מאחה וכסם הרגעה להמונים הן במצרים והן בסוריה, וזאת כדי לכסות על העוני ועל הפיגור הגובר ועל כישלונות המשטרים בניסיונם לקדם את עמיהם לצמיחה. השנה, עקב תוצאות הביניים העגומות של "האביב הערבי", נושאות חגיגות הניצחון של מלחמת אוקטובר תחושה של אובדן דרך. בסוריה מתנהל טבח הדדי בין משטר אסד, בנו של "מנצח אוקטובר" חאפז אל־אסד, לבין תנועות איסלאמיות רצחניות מבית האחים המוסלמים ואל־קאעידה, שאת מחירו משלמים אזרחי סוריה וצבאה המתפורר. גם המשטר המצרי של אוקטובר 2013 חוגג את ניצחון המלחמה בתחושה מעורבת ובאווירת נכאים, בעיצומו של הקרב הניטש בין הממשלה הזמנית לבין האחים המוסלמים. לפי שעה מסתמן כי הקרב טרם הוכרע, וכי ממשלתם של עדלי מנצור ושר הביטחון סיסי מצליחה לנטרל את האחים המוסלמים תוך כדי השמעת נאומים פופוליסטיים פרו־פלשתיניים והצהרות ורמזים על כוונה לפתח גרעין מצרי למטרות אנרגיה. 

בנאומו לרגל אוקטובר טען שר הביטחון סיסי כי מצרים ניצלה ברגע האחרון מלפיתת החנק של האחים המוסלמים, שביקשו לכונן משטר איסלאמי דיקטטורי סקטוריאלי חשוך, שכמעט גרר את מצרים למלחמת אזרחים. סיסי הישווה את הצבא ואת העם התומך בו ל"פירמידה איתנה". 

לעין המתבונן מצטייר השנה ניצחון אוקטובר במצרים כניצחון מר. השלטון המצרי, הפועל גם נגד הטרור האיסלאמי בסיני, נתון עתה לביקורת עולמית סביב מקרי ההרג ומעצר המפגינים בידי כוחות הביטחון. חרף הודעות הממשלה הזמנית על תיקוני החוקה ועל הבחירות הקרבות לפי "מפת הדרכים", ממשיכים האחים המוסלמים להתסיס את ההמונים להפגנות המוניות נגד "המהפכה הצבאית" וזאת "בדרכי שלום", ובפועל הם יורים בנשק חם על כוחות הביטחון.   

המצב במצרים מסלים. בעוד המופתי המצרי אוסר מחאות במשך עונת החאג', הפעילו "האחים" בשבוע האחרון שרשרת פיגועים שגבתה הרוגים רבים וכללה מכונית תופת במינהלת המודיעין באל־טור שבדרום סיני, ירי על רכב צבאי באיסמעיליה ופגיעת רקטה בתחנת ממסר ללוויינים באל־מעאדי שבקרבת קהיר.

עוד סדק נפער באיסלאם הסוני. קטאר (כמו טורקיה) תומכת באחים המוסלמים ומתסיסה את הרחוב המצרי כנגד המשטר באמצעות תחנת אל־ג'זירה. כתגובה כלאה מצרים את שדריה, החרימה ציוד והחזירה בזעם כספי סיוע שהעבירה קטאר. מנגד, דווקא מלך סעודיה הווהאבית מארח את ראש הממשלה המצרי ומביע נכונות נחרצת לסייע לממשלה הזמנית. מתברר כי יש במזה"ת רבים המאחלים לסיסי ולצבאו עוד ניצחון וכבוד גם באוקטובר הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו