"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
ה"ניו יורק טיימס", שהתבסס בדיווח שלו על שלושה אנשים שבקיאים בנושא, דיווח כי החוקרים החרימו מכשירים אלקטרוניים שהיו ברשותו של ג'וליאני. הרשויות הפדרליות שאמונות על החקירה התמקדו בעיקר בשאלה אם ג'וליאני קידם באופן לא חוקי אינטרסים של ממשל טראמפ בשמם של בכירים אוקראינים ואוליגרכים, שבאותה העת סייעו לג'וליאני להשיג מידע "מלוכלך" על יריביו הפוליטיים של טראמפ, כולל ג'ו ביידן, שהיה בזמנו המועמד המוביל מטעם המפלגה הדמוקרטית להתמודדות במירוץ לנשיאות.
הנפקת צו חיפוש על ידי התובעים הוא צעד יוצא דופן שננקט כנגד עורך דין, וצעד עוד יותר משמעותי כשמדובר בעורך דינו של נשיא לשעבר. בשלב זה מטעם ה-FBI ומשרד המשפטים האמריקנים לא נמסרה התייחסות.
ג'וליאני בזמן קמפיין טראמפ,רויטרס
צו החיפוש שהונפק לא מהווה האשמה מפורשת בעבירה שביצע ג'וליאני, אך הוא מראה שהחקירה נכנסה לשלב חדש ורציני יותר. כדי להשיג את צו החיפוש, החוקרים היו צריכים לשכנע שופט שיש להם סיבה מספקת להאמין שנעשה פשע וכי החיפוש יביא למציאת ראיות רלוונטיות.
בדיווח של ה"ניו יורק טיימס" עוד צוין כי החקירה הנוכחית צמחה מתוך חקירה של שני יוצאי ברית המועצות שככל הנראה סייעו לג'וליאני באוקראינה עם השגת מידע שעשוי לפגוע בג'ו ביידן ובבנו האנטר, שהיה אז דירקטור בחברת האנרגיה האוקראינית בוריסמה.
במהלך חקירתו של מר ג'וליאני, התובעים בחנו את התנהלותו העסקית באוקראינה ואת תפקידו כמקורב לנשיא בדחיפת ממשל טראמפ להדיח את שגריר ארה"ב באוקראינה, שאף העיד במשפט ההדחה הראשון של הנשיא לשעבר טראמפ.
