ביריון עם מזוודה גרעינית: פוטין הוכיח שהוא סכנה לביטחון העולם

ולדימיר פוטין חצה לפנות בוקר (חמישי) את הרוביקון: עם תחילת ההפצצות של יחידת הצבא האוקראיני, שדות תעופה ומחסני התחמושת - אפילו במערב המדינה - נשיא רוסיה הוציא עצמו סופית מהסדרי הביטחון הבינלאומיים.

פוטין הפך את רוסיה לסכנה מיידית ומוחשית מאין כמוה לא רק לאוקראינה, אלא לעולם המערבי כולו. כאשר מנהיג של מדינה בעלת יכולת גרעינית רומס את החוק הבינלאומי ומראה שהוא יכול, הוא אמנם תוקף את המדינה השכנה, אבל מבקש לשמוט את הקרקע מתחת לכולם, למען יראו – ויראו.

מה רוצה פוטין מאוקראינה אינו סוד: אך שלשום שודר נאומו שבו דרש מקייב להכיר בסיפוח קרים בידי רוסיה, למסור את מחוזות דונייצק ולוהנסק במלוא שטחם לרפובליקות שיצרה מוסקבה במזרח המדינה ונשלטו עד כה על ידי הבדלנים; להסכים לפירוז ומעל לכל - להתחייב לא להצטרף לנאט"ו. למעשה, הנקודה האחרונה הייתה הדרישה המרכזית של פוטין ממעצמות המערב במשא ומתן שניסה לנהל מעל לראש של קייב: להתחייב שאוקראינה לעולם לא תוכל להיות חברה בברית הטרנס-אטלנטית שלשיטתו מאיימת על רוסיה, אף שלא היה לך שום סימן או תקדים.

מכל מקום, פוטין דרש מארה"ב ומנאט"ו התחייבויות לאורך דצמבר-ינואר, ובניגוד לציפיותיו נתקל בחומה בצורה. ארה"ב ובריסל אמרו פעם אחר פעם "לא" – ונראה שבשלב הזה החליט פוטין שלתקוף את אוקראינה "זה עכשיו או לעולם לא".

במילים אחרות, לא מן הנמנע שרק כאשר הפנים שהדרישה שלו, המגובה באיום צבאי על הגבולות, לא תעבוד ושהפעם האיום לא עובד כפי שעבד בשנים עברו, רק אז החליט לעבור מלוחמה פסיכולוגית לבימוי של התחממות ב"רפובליקות הבדלניות" ואז להכיר בהן ולהזדעק לעזרתן – בדומה מאוד למה שעשה ב-2008 לדרום אוסטיה ואבחזיה (המלחמה מול גיאורגיה) ולמעשה ב-2014 עם סיפוח קרים (שעליו ויתרה אוקראינה ללא קרב בגלל אלמנט ההפתעה והבגידה, ובגלל שלמעשה לאוקראינה לא היה צבא מתפקד).

מה פוטין רוצה כעת זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה. בתרחיש המינימלי, מדובר בכיבוש של מחוזות דונייצק ולוהנסק האוקראיניים במלואם כדי להעביר את שטחיהם לידי בעלות הברית הקיקיוניות שזה עתה הוכרו בידי מוסקבה (ועוד כמה משטרים "מלבבים" כמו ניקרגואה, ונצואלה וקובה). אם התרחיש הזה נכון, הפצצות בעומק אוקראינה, לרבות חרקוב במזרח, קייב ודניפרו במרכז, ואפילו איוונו-פרנקיבסק במערב הם ניסיון להחליש את צבא אוקראינה על ידי השמדת תחמושת. במקביל, ייתכן שברוסיה מהמרים על זריעת פאניקה ברחבי המדינה ואולי גרירתה למהפכה לטובת השתלטות פרו-רוסית מבפנים.

בתרחיש המקסימלי, פוטין לא יעצור במחוזות שבמחלוקת וינסה לנצל את ההזדמנות כדי לקרוע נתחים גדולים מאוקראינה – גם מסיבות של החזקה בשטח והגברת לחץ, אבל גם – וזו נקודה מהותית לכל התבוננות ביחס פוטין לשכנתו – מכיוון שנשיא רוסיה באופן עקבי שולל מאוקראינה זכות לקיום עצמאי. אך לפני ימים אחדים אמר כי הנהגת ברית המועצות עשתה טעות גדולה כאשר העניקה ב-1989 לרפובליקות זכות להגדרה עצמית, שהייתה אחד הזרזים לפירוקה. ואילו התפרקות בריה"מ הייתה לגבי דידו "הטרגדיה הגיאופוליטית הגדולה ביותר של המאה ה-20", כפי שאמר עוד ב-2004.

זה היה אך סוד גלוי שפוטין החל לנהוג בשנים האחרונות כמלקט האדמות הסובייטיות האבודות, ולכן באופן עקבי יצר מתיחות ותסיסה בנקודות הרגישות בגבולות רוסיה. מונע בתשוקה לנקום את התפרקות בריה"מ ולתפיסתו - את העלבונות שספגה רוסיה בשנות התשעים, ביקש פוטין זה שנים "להקים את רוסיה מהברכיים" ואז להשיב אותה לגדולתה.

עד היום לפנות בוקר, הוא נקט צעדים בריוניים כלפי המערב, אבל תמיד הקפיד להשאיר את רוסיה על הקו האדום או לטשטש אותו: להציג את סיפוח קרים כמגובה ב"משאל עם" או לנתק שטחים מאוקראינה במסווה של בדלנים ומלחמה היברידית. הבוקר המבצע הרוסי נמצא בשלב אחר, גלוי, אלים ועם אופק לא ברור, ולכן גם במערב מוכרחים לשנות פאזה בחשיבה ולשקול צעדים א-סימטריים יצירתיים. לא די עוד רק בסנקציות שכל הזמן מותירות פתח למשא ומתן, כי כרגע אין מרחב למשא ומתן.

לפנות בוקר הוכח סופית שלא עומד מולם אדם המעוניין בהידברות ורוחש כבוד לישויות ריבוניות אחרות, אלא בריון עם מזוודה גרעינית, שכל שנותר לו להציע לקראת המירוץ לנשיאות ב-2024 הוא "הישג גיאו-פוליטי", ובהתקרבו לגיל 70 בחר להקריב את ההווה של רוסיה הממשית, על חיי חייליה, על מזבח האימפריה שאותה הוא רוצה להחיות מחדש. לכן הבוקר הוא חצה את הרוביקון – וגם החל עידן חדש ביחסים הבינלאומיים.