"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המציאות שנוצרה בזכות הסכמי אברהם מחייבת את הפלשתינים לחשבון נפש

תחת הסכמי אברהם מתהדקים המגעים הגלויים עם מרוקו ומדינות המפרץ - עד כדי תרגילים צבאיים משותפים • המציאות החדשה בעולם הערבי מחייבת גם את הפלשתינים לחשב מסלול מחדש, נוכח כשלון האסטרטגיה ההיסטורית שבה נקטו

,עודכן
0השמעה
גנץ בביקורו במרוקו, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

הצטרפותה של מרוקו, לפני שנה, למסכת "הסכמי אברהם" הקנתה משמעות חדשה לביטוי המוכר "מין אלמחיט אילא אל-חליג'" ("מן האוקיינוס האטלנטי ועד המפרץ"). פעם היתה זו סיסמתם הלאומנית של שוחרי האחדות הערבית - והיום, מציאות מתבססת והולכת של שלום עם ישראל. זו, בתורה, מחייבת גם את הפלשתינים לחשבון נפש, נוכח כשלון האסטרטגיה ההיסטורית שבה נקטו. הדרך עוד ארוכה, והרבה תלוי בתוצאותיו של המאבק למנוע מאיראן להפוך לאיום גרעיני. אבל כבר עתה, כאשר שר הביטחון בני גנץ שב ממרוקו ובאמתחתו הסכמים לשיתוף פעולה, והיועץ לביטחון לאומי אייל חולתא נטל חלק כדובר מרכזי בפורום מנאמה בבחריין, ניתן אכן לדבר על "מזרח תיכון חדש", אם כי לאו דווקא בהקשר שבו הגה שמעון פרס בשעתו את המושג.
החידוש איננו בעצם קיומם של אינטרסים משותפים או קשרים ביטחוניים משמעותיים. כמו שנהוג לומר "על פי מקורות זרים", סייעה ישראל למרוקו - גם בזירה המדינית וגם בנשק - מול אויביה הרדיקליים כבר בשנות השבעים. נראה שהיתה לה יד גם בניצחונה של עומאן על המחתרת המרקסיסטית שאיימה על יציבותה באותה תקופה סוערת של המלחמה הקרה. ההבדל גלום בכך שכעת מתהדקים והולכים המגעים הגלויים - ועד לתרגילים צבאיים משותפים הגענו - עם מדינות המפרץ. בה בעת, מסתמנת מגמת שיפור גם ביחסים עם מצרים וירדן: וכל זה הקל גם על המלך מחמד השישי וממשלת מרוקו הנוכחית (המתבססת על הכוחות הפוליטיים שהביסו בבחירות האחרונות את הסיעה האסלאמיסטית) להעלות את דרג היחסים וללוות את ביקור שר הביטחון בטקסים חגיגיים.
בצדק ראה השר לנכון לחלוק כבוד בביקורו למלכי השושלת השריפית (מצאצאי הנביא) וליחסם לישראל וליהודים. מבין כל מדינות ערב, מרוקו ממלאת תפקיד ייחודי זה שני דורות. חוקת מרוקו הנוכחית, משנת 2011, מתייחדת בכך שהיא מונה בין מקורות הזהות הלאומית - התרבות הערבית, האמזיע'ית (ברברית), המערבית (קרי, צרפתית) והאפריקנית - גם את תרומתה של המורשת היהודית. בקזבלנקה פועל באין מפריע המוזיאון היהודי היחיד בעולם הערבי. חווית הביקור של ישראלים רבים מספור - אלה ששורשיהם במרוקו, ואלו הבאים להכירה לראשונה - מקנה משנה תוקף לחשיבותם של היחסים המדיניים. נותר רק לקוות שהתועלת ההדדית המרשימה, וערכי הסובלנות ושיתוף הפעולה, ימשיכו ויגרפו אליהם מדינות נוספות במרחב הערבי והאסלאמי.

הכותב משמש סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), שימש כסגן ראש המועצה לבטחון לאומי ובכיר באמ"ן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלוף משנה (מיל') ד''ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), שימש כסגן ראש המועצה לבטחון לאומי ובכיר באמ"ן

כדאילהכיר