בראיון מחויך לרשת "אל־ערביה" הסעודית בשבוע שעבר, התעקש סגן ראש המועצה הריבונית בסודאן, מוחמד חמדאן דקלו, כי לצבאו אין שאיפה פוליטית להשתלב בשלטון המדיני.
את הביקורת על הצבא שפיזר את המועצה הריבונית ב־25 באוקטובר דקלו תיאר כ"דמוניזציה", והבטיח כי המועצה הריבונית הנוכחית, שבה משולבים גורמים מהצבא, מתכוונת לערוך בחירות במדינה.
הגנרל היה מוטרד יותר מהאלימות בהפגנות ברחובות וטען כי "צד שלישי" מנצל אותן. כך התייחס לאלפים שצעדו לעבר הארמון בח'רטום בחודש שעבר, על רקע פגישה שנערכה בין הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן וראש הממשלה המודח עבדאללה חמדוכ.
פרשנים לענייני סודאן מעריכים כי שחרורו של חמדוכ נבע מלחץ בינלאומי, אך שהצבא ימשיך לשמור על דומיננטיות בזירה הסודאנית. מגדי אל־גיזולי, מומחה לסודאן, הסביר בשיחה עם סוכנות הידיעות אי.אף.פי כי הקבינט המתגבש יהיה למעשה תחת איום מתמיד של הפיכה צבאית.
רק ב־2019 התרחשה הפיכה נגד הרודן עומר אל־באשיר. לאחר ההפגנות של המונים ברחובות, הוקמה ממשלת מעבר משותפת לאזרחים ולצבא. אלא שהגנרלים לא היו מעוניינים בהעברה מסודרת של השלטון. כך קרה שההפיכה באוקטובר של אל־בורהאן הטילה צל כבד על חלום הדמוקרטיה.
מה שראש המועצה הריבונית לא צפה מראש היה הגינוי הבינלאומי הנרחב וגל המחאה ברחובות לאחר שראש הממשלה חמדוכ הושם במעצר בית. הלחץ של המערב וארה"ב הביא את אל־בורהאן לסגת כמה צעדים אחורה. אחת הסיבות לכך היתה החשש שארה"ב תחזיר את סודאן לרשימת המדינות השחורות, שממנה הוצאה בעקבות הנורמליזציה עם ישראל. אל־בורהאן הבהיר כי סוגיה זו חיונית לחזרת המדינה לקהילה הבינלאומית והם מעוניינים בקשר עם ישראל כמו עם כל מדינה אחרת.
בחודש שעבר, אל־בורהאן נפגש עם חמדוכ וחתם איתו על הסכם הכולל 14 נקודות, ובהן התחייבות לקיים בחירות ב־2023. אותו הסכם החזיר לכאורה את השלטון האזרחי, אך השאיר כוח רב בידי הצבא.
הקהילה הבינלאומית ומדינות ערב בירכו על ההסכם. עם זאת, המפגינים ברחובות לא התרצו בעקבות הפשרה ודרשו נסיגה מוחלטת של הגורמים הצבאיים מהשלטון. יש מי שראו בהסכם בגידה של ראש הממשלה, שנתפס כמי שמאפשר לצבא להמשיך להחזיק בשלטון. באחת ההפגנות קראו המפגינים: "חמדוכ חלש, אבל הרחובות חזקים".
את התסכול אפשר להבין לאור המחיר הכבד שגבו ההפגנות נגד ההפיכה. עשרות נהרגו בעקבות ירי של כוחות הביטחון לעבר המפגינים ומאות נפצעו. אין פלא, אם כן, שאל־בורהאן כבר לא נתפס כשותף פוליטי לגיטימי.
אולי זאת הסיבה שבסוף השבוע, בראיון לערוץ סעודי, החל אל־בורהאן להצטדק ולומר שיש מי שרוצים לתלות את הכישלון בצבא. לדבריו, ביטול מצב החירום במדינה תלוי בסיכום עם חמדוכ ומועצת הביטחון. הוא אף התעקש כי לא יתמודד בבחירות, תקף את האליטות ואת "הדיפ סטייט", וכן הבטיח לאפשר חופש ל"הפגנה לא אלימה" ולחקור מי עומד מאחורי הרג המפגינים.
"הדיפ סטייט נמצאת בכל מקום", אמר אל-בורהאן וטען גם כי "משטר באשיר היה חלק מהדיפ סטייט. יש כוחות פוליטיים כרגע שמשחקים באותו תפקיד... יש כוחות פוליטיים מדיניים שמעכבים את תהליך המעבר הדמוקרטי. העם הסודאני כולו תומך בהחלטות שלנו ויש כמה אליטות שדוחות אותן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו