האליטה הרוסית מבינה: זה הרגע האחרון לברוח

החדשות שמגיעות מרוסיה בימים אלה נשמעות כאילו נלקחו מרומן דיסטופי קודר במיוחד, או אולי דווקא מספר זיכרונות מהתקופה הסובייטית. המדינה, שממילא הייתה רחוקה מאוד מלהיות מופת הדמוקרטיה, הידרדרה בתוך שבועות לדיקטטורה של ממש. דיקטטורה שמענישה על מחשבות ודעות, ולא רק על מעשים. 

עובדים שמסרבים לתמוך בפלישה לאוקראינה מסולקים ממקומות עבודה; סטודנטים שלא תומכים במהלך של פוטין מורחקים ממוסדות לימוד; בקרי גבול בודקים את הטלפונים של האזרחים הרוסים היוצאים לחו"ל, בניסיון לאתר בדל דעה סוררת בתכתובות פרטיות; כומר בכנסייה כפרית הועמד לדין מנהלי, משום שהזכיר בדרשה לקומץ באי כנסייתו את חשיבות הדיבר "לא תרצח", אמירה שברוסיה העכשווית מתפרשת כקריאת תיגר על המשטר ועל דרכו.

ככל שהצבא של פוטין יתבוסס יותר בביצה האוקראינית, בלי יכולת להגיע להכרעה צבאית ובלי אסטרטגיית יציאה ברורה, כך אמצעי הדיכוי שיינקטו ברוסיה פנימה רק יגברו. החוק החדש, שמאיים במאסר של עד 15 שנים בגין פרסום "ידיעת כזב" על פעילות הצבא הרוסי, יופעל במלוא העוצמה - למען יראו וייראו. מי שזוכר את הימים הסובייטיים, ואת החוק הדומה ששילח רבבות למחנות בסיביר על שיחות חולין או בדיחות שסווגו כ"תעמולה אנטי־סובייטית", מבין שזה הזמן להימלט מרוסיה, כל עוד מסך הברזל לא הורד עליה באופן סופי. זרם המבקשים לצאת סתם את תחנות הגבול, ואלפים קונים כרטיסי טיסה מרוסיה לכיוון אחד, ולא משנה היעד. כיאה לעידן הרשתות, ביוצאים בולטים הסלבריטאים - גם כאלה ששמרו אמונים לפוטין, היללו אותו ועשו מכך הון. בחושיהם החדים הם מבינים שמה שהיה כבר לא יהיה.

זמן המבחן האמיתי של יציבות המשטר יגיע בעוד כמה שבועות, כשהסנקציות הכלכליות יתחילו לתת את אותותיהן. בינתיים ההשפעה היא מורלית, אבל בקרוב היא תתורגם לכיס.

זאת תהיה הפעם הראשונה בשנותיו הארוכות כשליט רוסיה, שוולדימיר פוטין ייקלע למשבר המאיים באמת על המשך משטרו. צורת השלטון שבנה מאז שנת 2000 התבססה על הסכם חברתי בלתי כתוב בינו לבין הציבור הרחב. העם העניק לפוטין את הכס, ובתמורה סיפק לו המנהיג יציבות, רמת חיים סבירה ותחושה משכרת של התעצמות אימפריאלית. כל אלה מתערערות עכשיו, ועימן יתערער גם האמון בפוטין, בייחוד אם העיצומים הכלכליים יגיעו לתחום האנרגיה.

מכירת האנרגיה נותרת קרן האור הכלכלית היחידה עבור השלטונות הרוסיים. מאז תחילת הפלישה לאוקראינה, התקבולים של רוסיה ממכירת הנפט, הגז והפחם למדינות האיחוד האירופי מסתכמים בכ־10 מיליארד יורו. אם במערב יגמרו אומר לנתק את קו החיים הזה - רוסיה תעמוד בפני סכנה ממשית של פשיטת רגל, ופוטין יידחק לפינה.