משחקי הרודן: כך הפכו הפליטים בבלארוס לנשק אנושי

יוסוף אתללה הוא אזרח סוריה השוהה בבית מחסה לפליטים בעיר ביאלסטוק בפולין. כמו רבים אחרים, הוא ניסה להיכנס לשטחה של המדינה דרך בלארוס, מסלול השפך לזירת עימות חדשה בין מזרח למערב ובין אירופה הדמוקרטית לרוסיה ובעלות בריתה .בניגוד לרבים שניסחו להסתנן לפולין וכשלו, יוסוף הצליח.

בראיון לרשת החדשות האמריקנית CNN מספר אתאללה כיצד הגיע לבלארוס בטיסה מביירות וכיצד הצבא הבלארוסי הנחה אותו להגיע לאזור הגבול. שם נגמרה העזרה. אתאללה ועוד קבוצה של ארבעה פליטים קיבלו הורה לחצות את הגבול לפולין השכנה. כשלא הצליחו ופנו לחזור למינסק, הם הוכו באכזריות על ידי אנשי משמר הגבול הבלארוסי. במשך קרוב לשבועיים הסתובבו יוסוף וחבריו ביערות באזור הגבול, שותים מים משלוליות ומחכים לדעת כושר בה אנשי משמר הגבול והמשטרה הפולנית יעדרו מהשטח.

"בוקר אחד הגענו למחנה של פליטים אחרים שנטשו אותו. חיפשנו משהו לאכול בדברים שלהם. אני מצאתי קוביית סוכר אחת. מצצתי אותה משום שלא הייתי מסוגל ללעוס. המכות עיקמו את הלסת שלי והכל כאב. אבל הייתי מורעב", מספר הפליט הסורי לרשת החדשות האמריקנית.

יוסוף ופליטים אחרים מסוריה, עיראק ואפגניסטן הפכו, שלא בטובתם, לנשק אנושי בארסנל של מנהיג ציני ומתוחכם, שנחוש להעניש את המערב על שתמך במתנגדים לשלטונו. אלכסנדר לוקשנקו שרד גל מחאה חסר תקדים בקיץ של שנת 2020 ועל אף סנקציות משתקות מצד האיחוד האירופי, הצליח משטרו לשרוד, וכעת, בגיבוי של הקרמלין, הוא שואף ללמד את אירופה לקח. לוקשנקו איננו הראשון להשתמש במהגרים כאיום על מדינות מערב אירופה. נשיא טורקיה ארדואן והרודף הלובי מועמאר קדאפי עשו אף הם שימוש דומה בגלי המהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה לאירופה על מנת להפעיל לחץ על האיחוד. אך התוכנית של לוקשנקו בולטת בציניות ובאכזריות שבה.

החל מחודשי הקיץ מאפשרות הרשויות במינסק אשרות כניסה חד פעמיות עבור אזרחי מדינות השרויות בעימות, אזרחים שאין להם לאן ללכת ולא יתקבלו לרוב בשום מדינה, כשמטרתם של המהגרים איננה הישארות בבלארוס אלא הגעה לגרמניה, שם רשת ביטחון כלכלית וחברתית, לצד שפע מקומות עבודה, מאפשרת קליטה טובה וחיים נוחים עבור מהגרים מהמזרח התיכון. אלא שבין סלארוס והארץ המובטחת של גרמניה נמצאת פולין, מדינה שמרנית ששרויה עם האיחוד האירופי במחלוקת עמוקה על סוגיות, שהגירה היא אחת הגדולות שבהן.

כעת לוקאשנקו מבקש לתקוע טריז, להעמיק את הפער בין יריבותיו בתקווה להביא להתקפלותן, לפחות באופן חלקי, להפחית את הלחץ החיצוני על משטרו הרודני ואת הסנקציות של האיחוד על כלכלתה.  בשבוע האחרון הסלים לוקאשנקו את המאבק ויותר מ-4,000 מהגרי עבודה צובאים על גבולה המזרחי של פולין. אנשי הצבא של לוקשנקו מנהלים מלחמת התשה הכוללת מוזיקה רועשת, זרקורים מסנוורים וסמני לייזר בניון להתיש את שומרי הגבול הפולנים ולאפשר למהגרים לחצות את הגבול.

נוכח הביקורת הקשה מהמערב, ברוסיה אמנם הכחישו מעורבות במדיניות ושל לוקאשנקו, אך הבהירו, בעזרת סידרה של תמרונים צבאיים שכללו הטסת מפציצים גרעיניים מעל שטחה של בלארוס, כי הם עומדים מאחורי הרודן במינסק.  אך למרות התמיכה הרוסית, הצעד של לוקאשנקו עלול להתברר כהימור של ייאוש. עד כה, האיחוד האירופי הגן על כל החלטותיה של ורשה ובמקום להתנפל זו על זו, גרמניה, פולין והמדינות הבלטיות כבר שוקלות מהלכי עונשין נוספים נגד מינסק. בעוד הסבלנות של מוסקבה כלפיו נשחקת ופוטין מנופף באיום האיחוד בין רוסיה ובלארוס, שטרו של לוקאשקו עלול לגלות שכמו המהגרים האומללים ששלח לשוטט ביערות הגבול אם פולין, גם הוא לכוד בין הפטיש לסדן.

יוסוף אתללה הוא אזרח סוריה השוהה בבית מחסה לפליטים בעיר ביאלסטוק בפולין. כמו רבים אחרים, הוא ניסה להיכנס לשטחה של המדינה דרך בלארוס, מסלול השפך לזירת עימות חדשה בין מזרח למערב ובין אירופה הדמוקרטית לרוסיה ובעלות בריתה .בניגוד לרבים שניסחו להסתנן לפולין וכשלו, יוסוף הצליח.

בראיון לרשת החדשות האמריקנית CNN מספר אתאללה כיצד הגיע לבלארוס בטיסה מביירות וכיצד הצבא הבלארוסי הנחה אותו להגיע לאזור הגבול. שם נגמרה העזרה. אתאללה ועוד קבוצה של ארבעה פליטים קיבלו הורה לחצות את הגבול לפולין השכנה. כשלא הצליחו ופנו לחזור למינסק, הם הוכו באכזריות על ידי אנשי משמר הגבול הבלארוסי. במשך קרוב לשבועיים הסתובבו יוסוף וחבריו ביערות באזור הגבול, שותים מים משלוליות ומחכים לדעת כושר בה אנשי משמר הגבול והמשטרה הפולנית יעדרו מהשטח.

"בוקר אחד הגענו למחנה של פליטים אחרים שנטשו אותו. חיפשנו משהו לאכול בדברים שלהם. אני מצאתי קוביית סוכר אחת. מצצתי אותה משום שלא הייתי מסוגל ללעוס. המכות עיקמו את הלסת שלי והכל כאב. אבל הייתי מורעב", מספר הפליט הסורי לרשת החדשות האמריקנית.

יוסוף ופליטים אחרים מסוריה, עיראק ואפגניסטן הפכו, שלא בטובתם, לנשק אנושי בארסנל של מנהיג ציני ומתוחכם, שנחוש להעניש את המערב על שתמך במתנגדים לשלטונו. אלכסנדר לוקשנקו שרד גל מחאה חסר תקדים בקיץ של שנת 2020 ועל אף סנקציות משתקות מצד האיחוד האירופי, הצליח משטרו לשרוד, וכעת, בגיבוי של הקרמלין, הוא שואף ללמד את אירופה לקח. לוקשנקו איננו הראשון להשתמש במהגרים כאיום על מדינות מערב אירופה. נשיא טורקיה ארדואן והרודף הלובי מועמאר קדאפי עשו אף הם שימוש דומה בגלי המהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה לאירופה על מנת להפעיל לחץ על האיחוד. אך התוכנית של לוקשנקו בולטת בציניות ובאכזריות שבה.

החל מחודשי הקיץ מאפשרות הרשויות במינסק אשרות כניסה חד פעמיות עבור אזרחי מדינות השרויות בעימות, אזרחים שאין להם לאן ללכת ולא יתקבלו לרוב בשום מדינה, כשמטרתם של המהגרים איננה הישארות בבלארוס אלא הגעה לגרמניה, שם רשת ביטחון כלכלית וחברתית, לצד שפע מקומות עבודה, מאפשרת קליטה טובה וחיים נוחים עבור מהגרים מהמזרח התיכון. אלא שבין סלארוס והארץ המובטחת של גרמניה נמצאת פולין, מדינה שמרנית ששרויה עם האיחוד האירופי במחלוקת עמוקה על סוגיות, שהגירה היא אחת הגדולות שבהן.

כעת לוקאשנקו מבקש לתקוע טריז, להעמיק את הפער בין יריבותיו בתקווה להביא להתקפלותן, לפחות באופן חלקי, להפחית את הלחץ החיצוני על משטרו הרודני ואת הסנקציות של האיחוד על כלכלתה.  בשבוע האחרון הסלים לוקאשנקו את המאבק ויותר מ-4,000 מהגרי עבודה צובאים על גבולה המזרחי של פולין. אנשי הצבא של לוקשנקו מנהלים מלחמת התשה הכוללת מוזיקה רועשת, זרקורים מסנוורים וסמני לייזר בניון להתיש את שומרי הגבול הפולנים ולאפשר למהגרים לחצות את הגבול.

נוכח הביקורת הקשה מהמערב, ברוסיה אמנם הכחישו מעורבות במדיניות ושל לוקאשנקו, אך הבהירו, בעזרת סידרה של תמרונים צבאיים שכללו הטסת מפציצים גרעיניים מעל שטחה של בלארוס, כי הם עומדים מאחורי הרודן במינסק.  אך למרות התמיכה הרוסית, הצעד של לוקאשנקו עלול להתברר כהימור של ייאוש. עד כה, האיחוד האירופי הגן על כל החלטותיה של ורשה ובמקום להתנפל זו על זו, גרמניה, פולין והמדינות הבלטיות כבר שוקלות מהלכי עונשין נוספים נגד מינסק. בעוד הסבלנות של מוסקבה כלפיו נשחקת ופוטין מנופף באיום האיחוד בין רוסיה ובלארוס, שטרו של לוקאשקו עלול לגלות שכמו המהגרים האומללים ששלח לשוטט ביערות הגבול אם פולין, גם הוא לכוד בין הפטיש לסדן.