לחבק את הצאר: המערב שותק ופוטין מתחזק

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ישב בנוחות על כורסא לבנה באירוע של מועדון דיונים יוקרתי בעיר סוצ'י, והסביר בנינוחות הקבועה שלו כיצד הוא דוחה את ערכי המערב הליברלי, והיכן, לדידו של המנהיג הרוסי הוותיק, עובר קו המחלוקת בין משטרו לזה של האיחוד האירופי וארה"ב.

על הכוונת של הנשיא הרוסי עמדו הטרנסג'נדרים, או לפחות הנכונות המערבית לאפשר לילדים לשמוע להכיר את המושג, שאותו כינה "פשע נגד האנושות". פוטין תקף גם את תרבות הביטול של השמאל הפרוגרסיבי, ובאופן מפתיע גם את הקפיטליזם שמאפיין את הימין ואת הליברטריאנים. החזון שאותו הציע פוטין כלל "שמירה על ערכינו הרוחניים והמסורות העתיקות שלנו".

באופן אירוני, בעוד פוטין מדבר בסוצ'י על מסורת וערכים רוחניים, במוסקבה קרסה חתיכה מהחומה העתיקה של הקרמלין, לכשעצמה אנקדוטה חסרת חשיבות, אך בעלת משמעות סימבולית לרוסיה של פוטין, שבה מדברים על היסטוריה ומסורת. עם זאת, מאחורי התמונה הוורודה שיוצר השלטון, ההזנחה ואוזלת היד מגיעות עד לרמות הגבוהות ביותר.

קשה למנות הישגים רבים של שני עשורי השלטון של פוטין בחזית הבית ברוסיה. המצב הכלכלי אמנם התייצב מאז ימי האינפלציה הפרועה של שנות ה-90, אך רוסיה רחוקה מפריחה כלכלית וחלקים אדירים ממנה מדשדשים במקום. לצד הדשדוש הכלכלי נמצאים מגפת קורונה שהכתה ברוסיה קשה בהרבה ממדינות אחרות, בעיקר בשל סירובו של חלק גדול מהאוכלוסייה להתחסן, וכן דיכוי פוליטי הולך וגובר. זאת בשל סדרת חוקים שאפשרו לממשל להכריז על ארגוני אופוזיציה כארגונים "החותרים תחת המדינה".

למרות הרקורד הבעייתי הזה בחזית הבית, פוטין עושה חיל בזירה הבינלאומית. חיל המשלוח שלו בסוריה הצליח להציל את משטרו הקורס של בשאר אל-אסד ולהפוך לשחקן משמעותי באזור. תמיכת הקרמלין הצליחה לחלץ גם את הרודן הבלארוסי, אלכסנדר לוקשנקו, ממהפכה עממית שאיימה על שלטונו. כעת הצליח לכפות על אירופה התייקרות משמעותית במחירי הגז הטבעי, כאשר ארצו היא הספקית הגדולה ביותר של האיחוד למקור האנרגיה הזה.

מול האגרסיביות הגוברת של יחסי החוץ של פוטין, המערב מציע תגובות פושרות למדי. במוסקבה מסרבים להעביר עודפים גדולים של גז טבעי למדינות צפון אירופה, ובראשן גרמניה, בהמתנה לאישור של ברלין להפעלת צינור "נורדסטרים 2" - פרויקט שיגדיל משמעותית את נפח הגז שרוסיה תוכל להעביר לאירופה ויבטל את הצורך להעביר אותו דרך אוקראינה, שיחסיה עם מוסקבה לכל הפחות בעיתיים.

התלות הגרמנית בגז רוסי, לצד הפילוג הגובר בברית נאט"ו, בהובלת נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן, הם רק חלק מהסיבות לתגובות הפושרות של המערב לתוקפנות של פוטין. בראיון לרשת החדשות האמריקנית סי.אן.אן, הסביר ריהוט ראס, מפקד צבא אסטוניה, מדינה החוששות עמוקות ממעורבות רוסית בענייניה, את שיטת העבודה של פוטין.

"כשהוא רואה הזדמנות, הוא לוקח אותה. ככה היה עם סיפוח חצי האי קרים, גיאורגיה וסוריה. הוא מכבד רק מסרים של עוצמה ואם נמשיך להראות חוסר אחדות, הוא ימשיך בשלו. המערב רוצה לעשות החלקה על הקרח עם רוסיה, אך פוטין משחק הוקי", מספר איש הצבא האסטוני.

ואכן , ההצלחה של פוטין מול המערב נובעת מיכולתו לבצע מניפולציות בין הכוחות השונים בארה"ב ואירופה, כולל אלו הפוליטיים בתוך המדינות. פוטין ניצל בעורמה את ההבדל בתפיסות בין הרפובליקנים לדמוקרטים בארה"ב והצליח לגרום לשני הצדדים להציג את הצד שמנגד כחלש מול רוסיה.

הנשיא ביידן עצמו, שנבחר תוך הבטחה לשלוח מסר חזק לאיש בקרמלין, מראה עד כה נכונות מעטה בלבד להתעמת איתו במציאות. בניגוד לרטוריקה המתלהמת, ביידן כינה את פוטין "רוצח" בראיון שנתן בשנה שעברה, הנשיא האמריקני עשה מעט, אם בכלל, לבלום את השאפתנות של פוטין. המדיניות הבדלנית שאימץ ביידן מפחיתה את החשש במוסקבה להתערבות צבאית אמריקנית באזור כלשהו, וייתכן כי מדובר בעניין של זמן בלבד עד שנשיא רוסיה יזהה הזדמנות וידהים שוב את העולם.