עדיין מוקדם לאבד את הדריכות סביב המשבר בגבולות אוקראינה, בוודאי לנוכח מתקפת הסייבר על אתרי משרד ההגנה והצבא בקייב אמש, והדיווחים בבריטניה שממש הצביעו על שעה מדויקת שבה תתחיל כביכול המתקפה הרוסית המאסיבית. אבל המגמה הכללית שהסתמנה אתמול ושלשום היתה דווקא לכיוון של דה־אסקלציה.
אם המגמה תימשך, אפשר להעריך בזהירות שרוסיה לא תפלוש בימים הקרובים לאוקראינה - בהנחה שאכן התכוונה מלכתחילה לעשות זאת ולא רק להתנהג באופן אמביוולנטי, לזרוע בהלה ולסחוט הטבות מהמערב.
הסימנים המעודדים לסיום סבב האיומים היו כבר שלשום, כאשר נשיא רוסיה פוטין נפגש - מול המצלמות - עם שר החוץ לברוב ושאל אותו אם יש סיכוי לדיפלומטיה. ולברוב, לא לפני ששוב הביע את חוסר שביעות הרצון מהמגעים עד כה, השיב: "תמיד יש סיכוי". במקביל, שר ההגנה האוקראיני רזניקוב ועמיתו במינסק חרנין ניהלו שיחה לבבית ואפילו סיכמו על שליחת נציגים זה לאימוני צבאו של זה. בלארוס, נזכיר, היתה עלולה לפי תרחישי הקיצון לשמש בסיס לחזית רוסית נוספת עבור הפלישה לאוקראינה.
בסיום השיחה בין השניים, אמר האוקראיני שאין סימנים להיערכות רוסית התקפית. אבל הסימן המעודד מכל נרשם אתמול בבוקר, כאשר משרד ההגנה הרוסי הודיע רשמית: האימונים במחוזות הצבאיים הסמוכים לאוקראינה הסתיימו, היחידות חוזרות לבסיסים. אמנם ההודעה תצטרך להיבחן במעשים, ומובן שיש סיכוי תיאורטי שגם הנסיגה היא תרגיל הטעיה לקראת מבצע כלשהו - אבל גם הסיכוי הזה קטן והולך ככל שחולף הזמן.
עם זאת, ההתפתחות החשובה מכל אתמול בכלל לא התנהלה בחזית, אלא בבניין הפרלמנט במוסקבה. צירי הבית התחתון הצביעו בעד הצעת חוק הקוראת להכיר ב"רפובליקות" הבדלניות של דונצק ולוהאנסק באופן רשמי. הצעת החוק תימסר לנשיא פוטין שישקול אותה, אבל ספק אם יממש: רוסיה, שסיפחה את קרים ואחר כך טיפחה את הקונפליקט בדונבאס כדי לערער את יציבות אוקראינה, מעדיפה להציג את עצמה כמשקיפה ניטרלית, ולאורך שמונה השנים האחרונות טענה כי על אוקראינה לקדם שינויים חקיקתיים שיעניקו לאזורים הבדלניים סטטוס מיוחד.
אוקראינה, שנאנסה לחתום על הסכמי מינסק, לא מוכנה לוויתור על ריבונותה ולשום פדרליזציה של שטחה, כי הדבר היה מאפשר לרוסיה לכרסם בשלמותה. כעת, אם פוטין ייתן אור ירוק להצעת החוק, הוא יוכל להציג "הישג" בדמות הכרה בישויות הבדלניות, שתסלול בהמשך את הדרך לסיפוחן (עד כה חילקה רוסיה יותר מ־750 אלף תעודות זהות לתושבי ה"רפובליקות").
אם לא יעשה דבר עם הצעת החוק, יוכל פוטין לנופף בה מול קייב ולהגביר את הלחץ על אוקראינה למלא את התחייבותה (נשיא אוקראינה זלנסקי, מצדו, הבטיח שלשום לקנצלר שולץ לקדם את הנושא, והלה התריע בפני פוטין אתמול שהכרה ב"רפובליקות" תשים קץ להסכמי מינסק). כל קידום במעמד ה"רפובליקות" עלול בתורו להפוך למתכון לערעור המערכת הפוליטית האוקראינית ולהפוך לפצצה מתקתקת לקראת הסבב הבא.
אבל מה שבטוח הוא שהפנייה למסלול הפרלמנטרי מעידה כי רוסיה נדחקה לפינה, וכעת מחפשת מוצא שיאפשר לטשטש את תוצאות החישוב המוטעה של התנהלות המערב, שבהנהגת ביידן הגיב במלחמה מודיעינית־תקשורתית אגרסיבית מאוד, סיפק (עם בעלות הברית) נשק בכמויות אדירות וליכד את נאט"ו - במקום להסתפק בהבעות הדאגה הידועות לשמצה.
כל זה לא אומר שהאיום האסטרטגי של רוסיה על אוקראינה הוסר. על כך אפשר יהיה לדבר רק אם אוקראינה תתקבל לנאט"ו, או לפחות אם בקרמלין יישב אדם שאינו רואה עצמו שליט מפוספס של ברית המועצות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו