יום הניצחון על הנאצים
הגיבור האדום: סיפורו של חמזה סדיגוב
הקצין הסובייטי לכד את מפקד הדיוויזיה הנאצי בסטלינגרד, קרל רודנבורג, חילץ עשרות משפחות יהודיות - וקיבל את עיטור הכוכב האדום • בנו מספר מבאקו: "היה גיבור אמיתי"
, עודכן

כל מלחמה היא איומה ונוראה ובמיוחד מלחמות העולם. עם זאת, מלחמת העולם השנייה זכורה במיוחד בשל השואה ואכזריות הנאצים. היום (ראשון) מצויין בישראל יום הניצחון על הנאצים, זכר לטקס הכניעה שבו לפי דרישתו של יוסיף סטאלין התקיים טקס כניעה בנוכחות וילהלם קייטל ובכירים נוספים בוורמאכט בברלין. אך הדרך לאירוע הזה ב־1945 היתה ארוכה. ארוכה מאוד.
המערכה הצבאית הבולטת ביותר במלחמת העולם השנייה היתה, ללא ספק, קרב סטלינגרד שהתחולל החל מ־17 ביולי 1942 ועד 2 בפברואר 1943 - ובו נהרגו במצטבר בשני הצדדים יותר ממיליון חיילים. אחד מבכירי הצבא הנאצי באותה המערכה היה מפקד הדיוויזיה ה־76, קרל רודנבורג. מדובר היה באדם רשע ברמה קיצונית שלא רק התרכז במלאכה הצבאית של מכונת ההשמדה הנאצית, אלא גם היה אנטישמי במיוחד.
יומיים לפני הכרעת המערכה בסטלינגרד, ב־31 בינואר 1942, הדיוויזיה בפיקודו הושמדו - ורודנבורג נלקח בשבי הסובייטי.
מי שהצליח לשים את ידיו על הקצין הנאצי הבכיר היה הקצין הסובייטי ממוצא אזרי חמזה סדיגוב ששם הקוד שלו היה "סדיגאשווילי", שבזכות האומץ לב שלו בסטלינגרד גם חילץ, ולמעשה הציל את חייהם, של עשרות משפחות יהודיות. על גבורתו ועל הצלת עשרות היהודים, סדיגוב לא קיבל את העיטור הסובייטי הגבוה ביותר - גיבור ברה"מ, אלא את עיטור הכוכב האדום.
לאחר המלחמה הוא חזר לאזור הולדתו, אגדם (Ağdam) שבאזרבייג'ן, וחי את שארית חייו כגיבור. הוא הלך לעולמו ומאז מלחמת קרבאך הראשונה, שהסתיימה ב־1994, משפחתו לא יכולה לעלות לקברו. בתחילה כי השטח היה כבוש על ידי הארמנים ועתה, לאחר הניצחון במלחמת קרבאך השנייה ושחרור אגדם, בשל היקף המוקשים יוצא הדופן שנותר באזור המשוסע. אדרבא, עדיין לא ברור מצב הקבר של סדיגוב שהרי האזרים כבר מצאו קברים אזריים רבים מנותצים.
"במשך שנים רבים למדתי על אודות קורות חייו של אבי", מספר ל"ישראל היום בנו של חמזה סדיגוב, פידובסקי, מביתו בבאקו. לדבריו, "במהלך התקופה הקומוניסטית לא ידעתי שהוא היה גיבור אמיתי. הוא הציל ילדים יהודים ובכלל משפחות יהודיות מזוועות הנאצים".

חמזה סדיגוב ובנו פידובסקי
פידובסקי סדיגוב, שנוסע ברחובות באקו עם דגל ישראל מודבק על שמשת רכבו, מציין כי "כאשר אבי הלך לעולמו, הוא אמר לי 'בני, יגיע הזמן שיהודים יבואו לחפש אותך'. אני לא ממש הבנתי את כוונתו באותה תקופה, אבל תמיד התחנכתי בביתנו על כך שהיהודים הם אחיי. מעבר לכך, אני יודע כמה ישראל עזרה לאזרבייג'ן במהלך מלחמת קרבאך השנייה - ואני מתפלל תמיד לטובת המשך הידידות הנצחית בין ישראל לבין אזרבייג'ן".
אריה גוט, ראש תחום ISP - פרויקטים חברתיים ללא כוונת רווח, בקבוצת YR, ומומחה ליחסי אזרבייג'ן־ישראל, מוסיף כי "השואה היא פשע נורא ובלתי נסלח בתולדות העם היהודי. על פשעי הנאצים שמעתי ישירות מסבי, שאיבד את כל משפחתו ואת כל חבריו בשואה באזור שכיום נמצא באוקראינה. הוא ניצל רק בגלל שבאותה תקופה הוא היה לוחם בחזית המלחמה. כשהוא נלחם על מולדתו, ולאט־לאט התקדם מקייב לברלין, הוא לא יכול היה להגן על קרוביו. זה כואב כל כך שאתה חוזר לביתך כמנצח ומוצא אותו ריק. כולם נהרגו ולא היה לו עם מי להיפגש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו