יממה וחצי אחרי מסיבת העיתונאים שארגן ראש הממשלה נפתלי בנט, שנראתה יותר כמו מצגת טיפים והמלצות מאשר דברים של מנהיג שאליו צריכה מדינה שלמה לשאת עיניים, אפשר לסכם את כל האירוע במילה אחת: ניתוק.
ראש הממשלה מנותק מהציבור ולא מצליח להשפיע ולסחוף אותו, הממשלה מנותקת מהראש שלה, וחלקים בה ממש מזלזלים במאמצים להתמודדות עם המגיפה. בנט נתן את כל הרפרטואר, וכשאני אומר רפרטואר הכוונה להמלצות ולהסברים מיושנים: נסו לעבוד מהבית, השתדלו לעטות מסיכות, וכמובן הקאבר ללהיט ההוא של נתניהו: "מכל העולם מתקשרים לשאול". אבל לא זה היה שיא הניתוק. הוא הגיע בחלק של שאלות העיתונאים.
עופר חדד, עיתונאי חדשות 12, הגיע באמת מוכן עם שאלת הטריפל שלו לחורף, והיא כללה שלושה בירורים מאוד־מאוד חשובים: "אתה מחליט על תו ירוק בקניונים - וברגע האחרון סיבוב פרסה. כלומר, האם ראש הממשלה וממשלתו לא מסוגלים אפילו להחליט על דבר פעוט כמו צבעו של התו, או חמור מכך, משנים את דעתם בהתאם לנראות?"; "אתה קורא לחסן ילדים, ואז אנחנו מגלים ששרת החינוך מסרבת לגייס את מערכת החינוך, בלשון המעטה"; "אתה מבקש מאזרחי ישראל לא לטוס לחו"ל, ואז משפחתך טסה למלדיביים. אדוני, מה הציבור אמור להבין?".
בנט יכול היה להתייחס לשלוש השאלות, לבחור לענות על שתיים שיותר נוחות, ואפילו להסתפק באחת. אבל הוא לקח כמה שניות, ואז ענה תשובה לא פחות ממדהימה ברמת הניתוק שלה: "ממשלת ישראל, הממשלה הזאת פועלת בצורה יוצאת מהכלל... ממשלה שלקחה מדינה מסחרור של בחירות ועוד בחירות... אי־העברת תקציב..."
מה הציבור אמור להבין?
למסיבת עיתונאים יש כללים משלה, ועיתונאי ששאל לא יכול להישאר עומד ולענות "סליחה אדוני, מה אני שאלתי ומה אתה בחרת לענות?"
אנסה לענות לעופר חדד: ראש הממשלה שלנו בעצמו נמצא בסחרור. חבריו לקואליציה חוקקו חוקים מיוחדים כדי להיעדר מקבינט הקורונה. שרת החינוך שלו, על פי הפרסומים, מחבלת במאמץ חיסוני הילדים, אך הוא אינו יכול להתייחס. ולגבי משפחתו? גם היא צפצפה על ההמלצות של אב המשפחה וטסה להעלות תמונות מאיי המלדיביים.
סיפרו לנו שבנט מאושר, שמכיוון שאין לו שום "בייס" שהוא כבול אליו ולכן זה טוב. מה שעוד לא יצא משלל החצוצרות וקרנות האלפים המתודרכות בתקשורת, הוא באמת מלחיץ: האיש פשוט מנותק.
סליחה, אנסח את זה בצורה החיובית שלה התרגלנו: בנט מנותק, ולכן זה טוב. כך הוא מצליח להתרכז במציאות שהוא רוצה לייצר.