האירוע בכפר קאסם וביטול ביקור בנט באום אל-פחם חשפו את פרצופן האמיתי של התנועה האסלאמית ושל רע"מ

האירועים החריגים חושפים שמפלגתו של עבאס לא מסוגלת לוותר על יעדיה הלאומיים • התבטאויות הפלג הדרומי בעניין אל-אקצא מסיתות כמו אלה של הפלג הצפוני • המסיכה האזרחית שהם עטו על פניהם, אינה רחבה דיה כדי להסתיר את מה שמאחוריה

תיעוד התקיפה , השימוש נעשה בהתאם לסעיף א' 27 לחוק זכויות היוצרים
תיעוד התקיפה, צילום: השימוש נעשה בהתאם לסעיף א' 27 לחוק זכויות היוצרים

אירוע תקיפת השוטרים בכפר קאסם על ידי פעילים של התנועה האסלאמית, וביטול ביקורו של ראש הממשלה בנט באום אל פחם, מפנים שוב זרקור לפלג הדרומי של התנועה ולרע"מ שמייצגת אותו בממשלה.

התקדים ההיסטורי של מפלגה ערבית, שלראשונה בתולדות המדינה, שותפה לממשלה ולקואליציה - לווה לפני יותר ממאה ימים בשאלה מרכזית אחת: האם רע"מ, ששורשיה נטועים בתנועת האחים המוסלמים, ושהביוגרפיה הפוליטית שלה שזורה במאבק במדינת ישראל ובציונות, מסוגלת לוותר על יעדיה הלאומיים והדתיים ולהסתפק באג'נדה אזרחית? היום כבר אין כמעט ספק: היא אינה מסוגלת.

תנועה שמגדירה כשאהידים פורעים שתקפו לפני יותר משני עשורים יישובים ועוברי אורח יהודים וביקשו לרצוח בהם, תנועה שבכיריה מכילים, מבינים או מכבדים את פורעי היהודים מודל 2021 בערים המעורבות בחודש מאי האחרון, תנועה שיו"ר מועצת השורא (מועצת החכמים) שלה נפגש ומוצא שפה משותפת עם מסית ואוהד טרור דוגמת השייח' עכרמה סברי ממזרח ירושלים (רק לפני ימים אחדים) - היא תנועה שהאג'נדה האזרחית אצלה היא במקרה הטוב סרח עודף, ובמקרה הרע - תחפושת.

ח"כ מנסור עבאס וראש הממשלה נפתלי בנט, ארכיון, צילום: אורן בן חקון

זו כבר אינה "מעידה" חד פעמית או "פליטת פה". הפירוש שרע"מ העניקה לביטול ביקורו של בנט באום אל-פחם – "מתוך כבוד לשאהידים של אוקטובר 2000" - מלמד שהשינוי הכה-מדובר הוא במידה רבה מדומה. צריך פשוט להאזין להתבטאויות של בכירי רע"מ והפלג הדרומי של התנועה האסלאמית (שהם היינו הך) ולעקוב אחר פעילות העמותות שלהם, כדי להבין נכונה את המציאות.

כדאי, למשל, לקחת ברצינות את מנסור עבאס, כשהוא מבהיר כי "רע"מ כלל לא ויתרה על העקרונות הדתיים, הלאומיים או החברתיים שלה" בראיון לעיתון "אל־קודס אל־ערבי" לפני שבועות אחדים. רצוי גם להבין נכון את משמעות שיתוף הפעולה בין השייח' אבו דעאבס, יו"ר מועצת השורא של רע"מ, מי שנטל בעבר חלק במשט המרמרה ושרק לאחרונה הגדיר את ניצחון הטאליבן באפגניסטן כ"צעד גדול בדרך ארוכה", לבין הדמות הדתית הבכירה ממזרח ירושלים, שייח' עכרמה סברי, שמזוהה עם חמאס, עם האחים המוסלמים, ועם "הפלג הצפוני" הלא חוקי של התנועה האסלאמית. סברי, למי ששכח, סנגר בעבר על פיגועי ההתאבדות וביקש מאללה להביא חורבן על ארה"ב. היום הוא מיקיריו של נשיא טורקיה ארדואן.

גם ה"חיבוק" שהעניקו פעם אחר פעם חברי כנסת ברע"מ והמנהיגות הדתית שלה למחבלים ולמשפחותיהם, תועד רק חלקית. מי שמבקשים להעמיק בעשרות האירועים הללו מוזמנים לעיין בדו"חות שפרסמו בחודשים האחרונים "הביטחוניסטים" וגופים נוספים.

אין זה גם מקרה שההודעה המאוד בעייתית של רע"מ מסוף השבוע האחרון, מתייחסת לביטול ביקורו של בנט דווקא באום אל-פחם, מעוז כוחו של הפלג הצפוני, המקום שממנו יצאו סכינאים וטרוריסטים לפיגועים במתחם הר הבית, כדי "להציל את אל-אקצא". אל-אקצא היא המכנה המשותף האולטימטיבי בין שני הפלגים, והתבטאויות אנשי רע"מ והפלג הדרומי בעניין אל-אקצא, הן מאיימות ומסיתות כמו אלה של הפלג הצפוני.

מסגד אל-אקצא. מחבר בין הפלגים של התנועה האסלאמית, צילום: אי.פי

לטווח הזמן הארוך, האג'נדה האזרחית של רע"מ, בדומה לפעילות דעווא (פעילות קהילתית-חברתית) של אנשי האחים המוסלמים בכל רחבי העולם, נועדה לשרת את הרעיונות הגדולים – השלטת האסלאם והח'ליפות, ובמקרה של רע"מ והפלג הדרומי, גם תבוסה לישראל מול הפלשתינים. אלא שאנשי רע"מ והפלג הדרומי מתקשים להתאפק ולהסתיר זאת. המסכה האזרחית שהם עטו על פניהם, שגם בה יש מהות, אינה רחבה דיה כדי להסתיר את מה שמאחוריה.

השר יועז הנדל, שהתראיין בשישי ל"ישראל השבוע", התרשם שהשינוי שעבר עבאס הוא מדהים. ייתכן שעבאס השתנה, אבל השינוי שעברו הנדל ועמיתיו לממשלת בנט מדהים פי כמה: הכלה של אוהדי טרור עם קבלות, אחרי שרק לפני שנה וחצי הם מנעו הקמת ממשלה בראשות גנץ, בתמיכה מבחוץ של המשותפת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר