התוכנית של לפיד: לא למדנו כלום ממקרה אפגניסטן?

זה עתה הסתיים בהתרסקות פרויקט בניין אומה, שיפור הכלכלה, הביטחון והדמוקרטיה במדינת טרור. בדבר אחד היה קונצנזוס לגבי הפרויקט הכושל שארך עשרים שנה: המעצמה הגדולה בתבל ובעלות בריתה המפותחות אינן מסוגלות לאכוף או לפתח פרויקט כזה בעולם השלישי, לבטח לא בארץ מוסלמית. הכוונה, כפי שכל אחד מבין, היא לאפגניסטן.

עכשיו שר החוץ יאיר לפיד מציג למעשה תוכנית של כלכלה תמורת ביטחון לרצועת עזה הנשלטת על ידי חמאס. באופן עקרוני זו חזרה על אותה תפיסה. בימים המשכרים והמשקרים של ההתנתקות ב-2005 חלמו שמעון פרס וג'יימס וולפנזון על משהו דומה. כך גם עיבל גלעדי וחכמיו. הסוף ידוע. "סבבי אלימות", כפי שמכנה משום מה שר החוץ את מתקפות הטילים ופעילות הטרור הרוחשת בעזה.

צריך לומר מייד כי יש היבט חיובי אחד בתוכנית לפיד-בנט; השר לפיד אומר שבנט וגנץ מעודכנים ותומכים בתוכניתו. אם מדינת ישראל תיאלץ ללכת לעוד מערכה גדולה בעזה, הרי מחויבת הכנה מדינית ודיפלומטית למהלך הצבאי. לכן פרסום תוכניתו של לפיד הוא יוזמה חיובית. לדברי לפיד, הציבור צריך לדעת ש"הפכנו כל אבן". ביטוי שלקוח מהלקסיקון של אחד המומחים במיטוט הסדר הביטחוני, אהוד ברק.

בכוונות התוכנית יש כמה נקודות חמורות שמדליקות נורות אדומות: בשלב השני הרשות הפלשתינית תהיה מעורבת כגוף ביצוע ופיקוח, והוא יעוגן בהחלטת מועצת הביטחון. במקום אחר נאמר הביטוי, "אם חמאס יקבל את תנאי הקוורטט". מעניין כמה מהכתבים המדיניים עוד זוכרים מה זה הקוורטט.

זה האסון המדיני שממנו ברח אריק שרון אל ההתנתקות. ונוסף על הכול, המעבר הבטוח קם לתחייה כמו מפלצת מסרט אימים. הוא מכונה אצל לפיד "פרויקט תחבורתי לחיבור בין רצועת עזה לגדה".

אינטלקטואל לאומי הזהיר בפורום סגור, לפני כמה חודשים, שממשלת בנט לפיד הולכת על שילוב של מלחמה בעזה ותוכנית של המעבר הבטוח. מלחמה, נראה הגיוני. אבל המעבר הבטוח? געוואלד!