הליכוד לא מחויב להציל את הממשלה מעצמה

הדילמה באופוזיציה אםלהתנגד לחוק חשוב והכרחי שבו הם תומכים, בגלל שיקולים פוליטיים, קשה ומובנת. ההצבעה שתובא היום לפתחם לא באה לבדה. יבואו עוד הרבה אחריה. תמיכה בחוק היום פירושה הענקת רשת ביטחון לממשלה מכאן ולהבא. בכל פעם שלבנט, לשקד ולסער יתעורר קושי באגף השמאלי בקואליציה, יוכלו לדלג עליו בקלות באמצעות הישענות על הליכוד ועל הימין באופוזיציה, שיהיה חייב פעם אחר פעם לציית כדי להציל את המדינה מממשלתה. מסקנה מושכלת יותר תהיה פשוט לפעול להחליפה.

לא חשוב כמה ינסו בקואליציה להטיל את האשמה על הליכוד, לומר שהם מסכנים את המדינה, מפקירים את ביטחונה וממוטטים את סלעי קיומה. האמת הפשוטה היא שלליכוד אין גרם אחריות. הוא באופוזיציה. האחריות היא על הממשלה. ואדרבה, ככל שיפליגו נפתלי בנט, איילת שקד וחבריהם בתיאורי ההרס והחורבן שימיט לדבריהם הליכוד - הם רק מדגישים בכך עד כמה מופקרת הממשלה שהם עצמם הקימו. ממשלה שבה מה שאמור להיות מובן מאליו לכל מי שרגש ציוני והיגיון בריא מפעם בקרבו, הופך לקרב פוליטי בין חלקיה, והיא לא מצליחה להשיג רוב למהלך טוב ובריא לאזרחיה.

נוסף על כך, בעיית אמון קשה מתעוררת למשמע דבריהם של בנט ושקד, כיוון שאם הליכוד כה חסר אחריות בהתנגדותו הפוליטית לחוק האזרחות, מדוע לא יטילו משמעת קואליציונית על חברי הקואליציה, כלי עבודה הכרחי שבלעדיו שום ממשלה ממילא לא יכולה לתפקד, ואם יופר בנושא כה קריטי וקרדינלי - שיתכבדו השניים לפרק את הממשלה שזה עתה הוקמה מאחר שאינה יכולה לדאוג לביטחונם ולגורלם של אזרחיה. כל עוד אינם עושים זאת, והם גם לא יעשו, הרי דבריהם דברים ריקים וחלולים, שתכליתם גרירת האופוזיציה לנשיאה בנטל האחריות הקולקטיבית שלא באמת קיימת.

דרישה צבועה זו מזכירה את הדרישה ההזויה מהנשיא הנבחר יצחק הרצוג לבטל את המינוי המתוכנן של נאור יחיא לדובר בית הנשיא החדש בשל העובדה ששימש יועץ התקשורת של נתניהו. דרישה זו צבועה עוד מיסודה, שכן היא מבקשת לצייר את לשכת נתניהו כגיהינום עלי אדמות, מקור הרוע בעולם, ולומר שאין תקומה למי שכף רגלו דרכה במקום ושיתפה פעולה עם המדמנה האנושית שהסתובבה שם. ולא כך היא. נתניהו ולשכתו לא חרגו מדפוס פעולה של פוליטיקאים רבים במערכת הפוליטית הישראלית. אולי אפילו היתה נכלולית פחות ושמרנית יותר מחלקם. מחלקה מיוחדת לקמפיין נגטיבי החזיקו כל המפלגות הגדולות, וההכפשות וההשמצות היו מנת חלקם של כולם.

האכזריות כלפי נתניהו שברה לא פעם שיאים שלא נראו במערכת הפוליטית, אבל להם מותר. ככל הידוע, נתניהו לא שיגר חוקרים פרטיים לרגל אחרי יריבים פוליטיים. ציפי לבני, למשל, שלה הודבקה כל השנים תדמית מיסיס קלין - כן. גם עוד אחד השתמש בכלי הנפסד הזה, נפתלי בנט - היום ראש ממשלת השינוי והאיחוי.