חוסר היציבות השלטונית שאופיינה בארבע מערכות בחירות תוך שנתיים, ובעיקר המצב שבו ראש ממשלה מכהן מגיע ממפלגה קטנה, הובילו להצעת חוק שמבקשת לבטל אפשרות זו.
מדובר בהצעת חוק שהגיש ח"כ אלי כהן (הליכוד), ולפיה הרכבת הממשלה תוטל על ראש אחת משתי הסיעות הגדולות ורק אחד מהם יוכל לשמש רה"מ, ללא אפשרות להסכמי רוטציה על ראשות הממשלה עם ראשי מפלגות אחרות. לפי ההצעה, שהוגשה השבוע, יתוקן החוק שקובע כיום כי נשיא המדינה יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת הנבחרים, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות השונות בכנסת.
בדברי ההסבר בהצעת החוק נכתב כי בנוסח החוק הקיים כיום ישנה לקונה (חוסר), אשר עלולה להביא לעיוות מהותי של רצון הבוחר. זאת כיוון שעלול להיווצר מצב אבסורדי שבו מלאכת הרכבת הממשלה תוטל על חבר כנסת שאינו נמנה על אחת משתי המפלגות הגדולות ביותר, מצב שעשוי להוביל לסחטנות על ידי מפלגות קטנות שיבקשו רוטציה בראשות הממשלה, על אף שהדבר לא משקף את רצון הציבור כפי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות.
הצעת החוק מגדירה רק על מי צריך להיות מוטל התפקיד, וקובעת שמלאכת הרכבת הממשלה תוטל על ראש אחת מבין שתי המפלגות הגדולות עם מספר הממליצים הגדול ביותר, ללא שיקול דעת של הנשיא. עוד קובעת הצעת החוק כי יובטח למעשה אורך חיים מינימלי של שנה לכנסת, שכן רק ברוב של 70 ח"כים ניתן יהיה להקדים את הבחירות בשנה הראשונה.
ח"כ כהן אמר ל"ישראל היום" כי "הצעת החוק נועדה לחזק את היציבות השלטונית, ולמנוע בחירות חוזרות וסחטנות על ידי מפלגות קטנות. עקרונות ההצעה מאפשרים לממש ביחס למצב הקיים את רצון הציבור, כפי שאמור להיות בדמוקרטיה".
חשוב לציין כי את ההצעה ל"תיקון הצעת חוק יסוד הממשלה: הטלת תפקיד הרכבת הממשלה רק על אחד מראשי שתי הסיעות הגדולות בכנסת", יזמה חברת הכנסת קרן ברק (הליכוד) לפני חודשיים, כשהיא נימקה זאת כך: "מתוך אחריות לאומית וההבנה שבמידה והתקדים יהפוך לנורמה ושמעכשיו ואילך ניתן יהיה להגיע לראשות הממשלה עם מיעוט מנדטים, זה יעוות את רצון הבוחר ויפגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה שתוביל לסכנה לקיומה של מדינת ישראל בעתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו