הדמוקרטיה חזקה יותר מהכל

אם תגיעו להפגנות של אנשי שמאל בתל אביב, תראו שם לא מעט פעמים את דגלי פלשתין מונפים אל על. לרוב, אנשי אותו מחנה פוליטי הם המתנגדים הגדולים ביותר למה שהוא כל כך טריוויאלי: הנפת דגלי ישראל בעיר הבירה שאוחדה לה יחדיו, ובעיקר ביום ירושלים.

רק לפני 36 ימים טען רוב מכריע ממרכיביה של קואליציית השעטנז הנוכחית, כי נתניהו והליכוד מעוררים פרובוקציה במטרה לחרחר מלחמה שתמנע הקמת ממשלה. העובדה שמבצע "שומר החומות" היה הכרחי וכי כוחות הביטחון ראו בו פעולה צבאית נדרשת, לא שינתה דבר. המבצע הסתיים 12 יום לפני תום המנדט של לפיד, וגם הטענה הזאת הוכחה כמופרכת.

אתמול אישר השר לביטחון הפנים עמר בר־לב ממפלגת העבודה את מצעד הדגלים - אותו מצעד דגלים, למרות איומי חמאס. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, רם בן ברק, טען בצורה בלתי מתקבלת על הדעת שהמצעד הזה הוא פרובוקציה, אך קולם של רוב אלו שהדהדו "נתניהו מחרחר מלחמה" - נדם כלא היה.

אפשר היה להמשיך ולכתוב את מגילת הכזב לגבי הדברים שמיוחסים לנתניהו ולליכוד, אך דומה כי הטענה הממושכת שאנשי שמאל מהדהדים כבר שנים נגדו ונגד התנועה היא שנתניהו הוא מנהיג יחיד המשמש יו"ר של תנועה לא דמוקרטית. ובכלל, מדובר בעדר לא חושב.

די משעשע לראות זאת, משום שברגע שפורסם שנתניהו רוצה לקיים פריימריז לראשות הליכוד - בדיוק אותם אנשים שטענו שהוא דיקטטור קפצו ואמרו שהוא רוצה בחירות מהירות. שוב, טענה וטענה סותרת. טענות אלה מגיעות בעיקר מאלו שמפלגותיהם לא דמוקרטיות, אלו שהקימו ממשלה תוך שהם מעוותים את היסודות הדמוקרטיים עד לעייפה, ואלו שמקדמים חוקים המזכירים מדינות אפלות. הם גם אותם אנשים שמתעלמים מעובדה אחת פשוטה: הליכוד היא המפלגה הדמוקרטית הגדולה בישראל וכמעט היחידה. חברים בה מאות אלפי ישראלים מכל הגוונים ומכל הצבעים - זה אחד מסודות כוחה - וצריך רק להביט בעובדות כהווייתן: בשנים האחרונות הליכוד היא המפלגה שקיימה הכי הרבה מערכות בחירות פנימיות.

ממשלת בנט־לפיד היא ממשלה רבת ניגודים ורווית סתירות אידיאולוגיות, דבר שיציב בפניה קשיים רבים. כמו בימים הנוראים של הסכמי אוסלו, כלי תקשורת לא מעטים ינסו להסיט את השיח על כישלונות הממשלה באמצעות המצאת סיפור מדומיין על מאבקים קשים בצמרת הליכוד. כך, למשל, קיים שיח מומצא בתקשורת על מריבות לגבי הפריימריז. למעשה, מדובר בתחרות בריאה. חוקת הליכוד קובעת כי ייערכו בחירות לראשות התנועה פעם בקדנציה. כמו בעבר, ראשי הליכוד יגיעו לתאריך מוסכם של קיום בחירות, ויגיעו מאוחדים מאי פעם לבחירות הבאות. אחרי ככלות הכל, הדמוקרטיה חזקה יותר מהכל.