נתניהו, על 52 חברי הכנסת שתומכים בו, מפסיד את השלטון בגלל ההאשמות קשות שמוטחות בו. יריביו, שרוקחים את הממשלה העתידית, טוענים "ששלטונו אינו לגיטימי" בגלל שהוא "דואג רק לשרידות של עצמו, לא העביר תקציב, מעדיף את האינטרסים של עצמו על פני טובת המדינה ואדם שאיבד את האמינות".
עוד בטרם קמה, ממשלת בנט לפיד סובלת בדיוק מאותן מחלות.
האמינות – ראש הממשלה המיועד, נפתלי בנט, איבד את אמון מרבית מצביעיו, שעל פי הסקרים דוחים מכל וכל את הרכב הממשלה שהוא מתכוון לעמוד בראשה. שלא לדבר על הבטחות הבחירות שלו, לא לשבת עם לפיד ולהקים רק ממשלת ימין. עם תנאי הפתיחה האלה קשה לומר שאמינותו עולה על זו של נתניהו.
השרידות – תהיה המטרה העליונה ואולי היחידה של הממשלה החדשה, ובפרט של בנט. הרי בין מרכיבי הקואליציה פעורה תהום אידיאולוגית. הם לא מסכימים על כלום, מלבד על ה"לא לנתניהו". המציאות תחייב את בנט, לפיד ויתר החברים, לגבש מדיניות ולקבל החלטות הסותרות לחלוטין את השקפת עולמם. במה יהיו "התגמשויות" אלה שונות במשהו מהפעמים הרבות שבהן נתניהו ויתר על ערכיו כדי לשרוד?! הנה ח"כ מתן כהנא, עושה דברו של בנט כבר אומר: "יש עת לאידיאולוגיה ויש עת להרגעה", כלומר הלכה האידיאולוגיה, נשארה הכיסאולוגיה, אה סליחה, "ההרגעה".
התקציב – לפחות על פי הפרסומים, בנט ולפיד מתכוונים להסיר את המגבלה ההיסטורית שעוגנה בחוק יסוד המחייבת את הממשלות להעביר תקציב. החוק הזה נחקק בגלל שהיו בישראל ממשלות חסרות אחריות שלא העבירו תקציב, כפי שאכן עשה נתניהו באופן לא ראוי בשנה האחרונה. אך אם בנט ולפיד מתווים לעצמם מסלול שיאפשר אי העברת תקציב, במה דרכם טובה יותר מזו של נתניהו?
הלגיטימיות (1) – "נתניהו לא קיבל את תמיכת העם 4 פעמים", אומרים חברי הממשלה החדשה. זה כמובן נכון, אבל האם מי מהם קיבל תמיכה רבה יותר מהעם? האם 6 המנדטים של בנט, או ה-17 של לפיד רבים יותר מ-30 המנדטים של נתניהו?! זה אבסורד שלא נשמע כמותו. שלא לדבר על היות הממשלה העתידית ממשלת מיעוט, דבר שלא היה לו תקדים בישראל. יוצא שממשלה שלא קיבלה 61 אצבעות, שחבריה חלוקים קשות זה על זה בכל התחומים, שלראש הממשלה שלה סיעה זעירה ושמצביעיו בכלל שוללים את מעשיו, היא זו שתנהל את המדינה. אפשר לומר שזו מוטציה של קואליציה והיא סובלת מבעיית לגיטימיות לא פחותה מזו של נתניהו.
הלגיטימיות (2) – בהרכבה המסתמן, ממשלת המיעוט מדירה אוכלוסיות מרכזיות, בפרט בציבור היהודי. מדובר למעשה בממשלת אליטה, שאינה נשענת על תמיכה עממית, אלא על תמיכה של בעלי הכוח וההון בישראל ובפרט תקשורת השמאל רבת העוצמה. היא אולי תשיג את מספר האצבעות הנדרש בכנסת, אבל קשה לומר שהלגיטימיות שלה בציבור גדולה יותר מזו של נתניהו.
בשורה התחתונה, נפתלי בנט, אם ישביע ממשלה, יתחיל את דרכו מנקודת שפל שלא הייתה כמותה. אולי אהוד אולמרט שאחרי מלחמת לבנון השנייה, היה נטול גב ציבורי כפי שיהיה בנט. מנקודת המוצא הזו בנט יצטרך בקרוב לקבל החלטות קשות מאוד, הכרוכות בסיכון חיי אדם, השפעה על מצבם הכלכלי של מיליונים והתמודדות עם לחצים מדיניים שהוא לא מדמיין. בעייתי מאוד להתחיל כך ממשלה חדשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו