מתווה הנשיא לרפורמה המשפטית: הצדדים נערכים לפרסום המתווה של נשיא המדינה יצחק הרצוג. מאחורי הקלעים מתקיימים דיונים בין אנשי בני גנץ ולבצלאל סמוטריץ' לבין אנשי מתווה אלבשן, כאשר הדיווחים שיוצאים משם הם כי מדובר בהתקדמות גדולה ומשמעותית.
בתוך כך, פורום קהלת, העוסק בסוגיית יחסי הרשויות בישראל מזה למעלה מעשור, במחקר ובהצעת מדיניות, פרסמו הצהרה כי: "אנו סבורים שנחוצה רפורמה מקיפה, נוכח הכוח הבלתי מאוזן שצברה הרשות השופטת אל מול הרשויות הייצוגיות. במצב הנוכחי של יחסי הרשויות נוצר חוסר איזון הגורם לכך שמערכות השלטון אינן מתפקדות כראוי וחלקים נרחבים בעם מרגישים כי השתתפותם בהליך הדמוקרטי אינה שווה.
"עם זאת, יש בעינינו חשיבות רבה להשגת הסכמה רחבה על השינויים הנדרשים. מייד לאחר שהכריז שר המשפטים על הרפורמה פתחנו בשיחות ומגעים עם עמיתים המתנגדים לה בניסיון להגעה להסכמות ולפשרות. עשינו זאת מתוך אמונה שרצוי מאד שמהלך כזה יעבור בהסכמה רחבה, ומתוך הבנה שיש טעם לשפר את הרפורמה שהוצעה באופן שיאפשר את הרחבת מעגל התומכים. השקענו מאמצים רבים מאד ואינספור שעות יחד עם שותפינו בצד המתנגד – אנשים מסורים, מקצועיים ודורשי-טוב. הצלחנו גם לשמור במידה רבה על דיסקרטיות המהלכים כדי לשפר את סיכויי הצלחתם. אנו מברכים על ניסיונות נוספים שנעשו להשגת פשרה, ומבקשים להביע הערכה רבה למאמציו של כבוד נשיא המדינה להביא את הצדדים הפוליטיים לכלל מתווה מוסכם.
"גילינו שביחס לסוגיות רבות הפערים ניתנים לגישור. כך בנוגע לאופן שבו יוסמך בית המשפט העליון לפסול חקיקה רגילה, כך ביחס לשימוש בעילת הסבירות ולמעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי. את החששות מפני שימוש דורסני בחקיקת יסוד על ידי הקואליציה ניתן לרפא באמצעות קביעת מנגנון קשיח לחקיקת חוקי יסוד ותיקונם (כגון על בסיס דרישת קריאה רביעית בכנסת עוקבת וברוב של 61 ח"כים בכל הקריאות), לצד ההבהרה כי הם חסינים מביקורת שיפוטית; אפשר גם להגיע להסכמות בדבר ויתור על רכיב "פיסקת ההתגברות", תוך מציאת פתרון לסוגיות נקודתיות באמצעות כללי אי-שפיטות.
"סוגיית הרכב הוועדה לבחירת שופטים נותרה במחלוקת. אנו סבורים שניתן להגיע לפתרון שיבטל את הווטו שיש בידי נציגי בית המשפט העליון, יעניק לקואליציה יתרון בוועדה, ויגביר גם את השפעת האופוזיציה. זאת בין היתר באמצעות שימוש במינויי נציגים מקצועיים מטעם הקואליציה. אנו קוראים לכבוד נשיא המדינה לאמץ עקרונות אלו, המשקפים לדעתנו פשרה ראויה שתגשים את היעדים העיקריים של הרפורמה, תיטיב מאד עם המשטר בישראל, תעניק מענה לדאגות שמביעים מתנגדי הרפורמה, ותשיב את האמון בין רשויות השלטון ובין כלל חלקי הציבור בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו