הצעירים נעלמו מהפוליטיקה? | צילום: אורן בן חקון

הגיל והתרגיל: כשהצעירים נעלמו מהפוליטיקה הישראלית

ישראל אמנם מצביעה בפעם החמישית בתוך שלוש שנים, אך על הכיסאות יושבים אותם האנשים - רובם מבוגרים • חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "פוליטיקאי צריך קשרים וכסף - לצעירים יש פחות משאבים"

מדינת ישראל נכנסת אל מערכת הבחירות החמישיות בזמן קצר מאוד, אלא שאת שלטי הפרסום, שידורי התעמולה והראיונות באולפנים ממלאים אותם הפרצופים - רובם מבוגרים. הפוליטיקאים נותרים במקומם, ולמעשה אין "דם צעיר".

רשימת חברי הכנסת מצביעה כי הכנסת מבוגרת יחסית. אף שגיל הבחירות לכנסת הוא 21 שנים, אין שום חבר כנסת מתחת לגיל 30 (גם לא בבחירות הקודמות). גם שיעור חברי הכנסת בעשור הרביעי לחייהם (גילי 40-31) מצומצם ועומד על 14 חברים. לעומת זאת, כמעט שליש מחברי הכנסת, 38 במספר, עברו את גיל 60.

מעודד שילוב דורות. ביילין,

גם הח"כים ה"חדשים", שייכנסו לראשונה לכנסת בוודאות, מבוגרים יחסית. כך יצחק גולדקנופף מרשימת יהדות התורה, בן 71, והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מרשימת המחנה הממלכתי, בן 62. הגיל הממוצע של חברי הכנסת הנוכחית הוא 53, והגיל החציוני הוא 52.

פוליטיקאים שקרנים?

"כשנבחרתי לכנסת הרבה אנשים הרימו גבות על גילי הצעיר", מספרת ח"כ לשעבר ענבל גבריאלי, בת 47, שנחשבת לאישה הצעירה ביותר שנבחרה לכנסת בהיות בת 27 בפברואר 2003. "אנשים צעירים לא מגיעים מספיק לפוליטיקה ולא נכנסים לכנסת, בראש ובראשונה כי לא מספיק צעירים מנסים להיבחר מלכתחילה".

גבריאלי מוסיפה: "הכנסת מייצגת את העם והיא צריכה להיות שיקוף של האוכלוסייה, וזה לא קורה. צעירים לא באים מספיק לידי ביטוי במערכת הפוליטית, וכמובן גם לא הנשים".

איך מרגישים חברי כנסת צעירים?

"לי היה קשה מאוד. בהתחלה הרגשתי יחס מזלזל ולא מכבד, אפילו כינו אותי 'הילדה', אבל זה עבר די מהר. בעבר היו רגילים בעיקר לנסיכים פוליטיים ול'טייפ קאסט' מסוים. אני לא התאמתי ל'טייפ־קאסט' המוכר והיה להם קשה לבלוע את המציאות החדשה. גם היום מקבלים יותר נציגות מבוגרת".

האישה הצעירה בכנסת. גבריאלי,

גבריאלי טוענת כי "התדמית של חברי הכנסת ושל הפוליטיקאים היא על הפנים. רואים אותם כשקרנים וגנבים וזה לא מושך צעירים. הם אומרים לעצמם, 'זו מערכת מסואבת, אני לא אהיה חלק ממנה', פרט למי שיש לו חיידק פוליטי או שהשליחות הציבורית זורמת בעורקיו".

עוד היא אומרת: "נבחרתי אחרי שסיימתי לימודי משפטים. החלק הפרלמנטרי היה עבורי החלק היותר פשוט של עבודת חבר הכנסת. היה לי הרבה יותר קשה להתמודד עם הפוליטיקה הקטנה".

נדחקים לאחור

האם צעירים באמת לא מגיעים לפוליטיקה הארצית בשל התדמית השלילית של נציגי הציבור, או בגלל איבוד עניין או חוסר יכולת להיבחר במפלגה עם פריימריז ללא כסף, כוח וקשרים? אולי לצעירים קל יותר להיות מצורפים למפלגה שחבריה נבחרים על ידי ראש הרשימה במקום לחרוש את הארץ בבחירות מקדימות, בזמן שהוא בכלל יעדיף מועמדים שנראים "שקולים ומנוסים".

"בכניסה לפוליטיקה קיימים חסמים גבוהים", מסביר פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללה האקדמית אשקלון, ומפרט: "צריך לא רק כישורים, אלא משאבים כמו קשרים, כסף וזמן. מטבע הדברים לצעירים יש פחות משאבים בשל השלב שבו הם נמצאים בחייהם. נוסף על כך, היעדר הניסיון עלול להתפרש בעיני הבוחרים כחיסרון".

לדבריו, החסמים הגבוהים שמקשים על צעירים בכניסה לפוליטיקה אינם מאפיינים רק את ישראל, אלא קיימים גם במדינות אחרות. בכל זאת, יש גם מאפיינים ייחודיים לישראל. "מה שמקשה עוד יותר הוא עניין השירות הצבאי, הוא דוחה את כל הכניסה לחיים האזרחיים", אומר פרופ' קניג, ומסביר: "אם בחו"ל אתה יכול לסיים תואר בגיל 21, בישראל הכל נגרר; וגם הכניסה לפוליטיקה. כמו כן, בישראל קיים לחץ תרבותי־חברתי גבוה יותר להקים משפחה בגיל צעיר, וגם זה גורם מעכב".

הסבר נוסף שייך לתהליכים שעברו המפלגות. "בעבר, כאשר היו שתי מפלגות גדולות עם 40 מנדטים ויותר, צעירים יכלו להשתלב בקלות רבה יותר בעשירייה הרביעית והחמישית. לפנים צעירות היה קל יותר. היום, כשהמפלגות הגדולות נחלשו, יש הרבה פחות מקום".

בסוף חודש יולי האחרון הודיע ח"כ בני בגין מ"תקווה חדשה" כי לא יתמודד בבחירות הנוכחיות לכנסת. הסיבה שלו היתה שבחודש מארס יחגוג את יום הולדתו ה־80. שלושה ימים לאחר מכן עתרה הדר מוכתר, שעומדת בראש "צעירים בוערים", לבג"ץ כדי שיתאפשר לה להתמודד בבחירות לכנסת, אף שלא חגגה יום הולדת 21.

בגין, איש רב זכויות, כבר לא יתמודד לכנסת הקרובה, אבל מי כן? חיים כץ, בן 74; בנימין נתניהו, בן 73; מיקי לוי, בן 71. עוד אפשר למצוא את עמר בר־לב, בן 69; ואת מאיר כהן, אלעזר שטרן ויוסי שיין, בני 66. אגב, רה"מ לשעבר דוד בן־גוריון הגיע לגיל 83 ועוד 223 ימים עד פרישתו מהכנסת, ורפי איתן הגיע לגיל 82 ועוד 93 ימים כשהיה חבר כנסת.

אין תחליף לניסיון

"יש לחברי כנסת מבוגרים ולאנשים ככלל נטייה לחשוב שאין להם יורשים. לפעמים הם גם אומרים את זה. קשה להם לפנות את המקום שלהם", אומר ח"כ לשעבר יוסי ביילין, דוקטור למדעי המדינה, לשעבר ראש מפלגת מרצ. "זו כמובן ראייה לא נכונה של הדברים. לכן אמרתי לעצמי שבגיל 60 אני אפרוש מהחיים הפוליטיים, וכך עשיתי". עם זאת, הוא אומר כי יש לשמור על שילוב בין הח"כים המבוגרים לצעירים. "שילוב דורות הוא דבר חשוב מאוד. היתרון הגדול של הצעירים הוא חיבור למציאות והכרת תופעות חדשות. למבוגרים יש חסר גדול מאוד בנושא הזה. לעומת זאת, אין תחליף לניסיון של  המבוגרים. כשבא אדם צעיר לכנסת הוא חושב שהוא ממציא את הגלגל ומציע הצעות חוק שכבר הציעו שבע פעמים קודם. לכן יש צורך בניסיון", מדגיש ביילין.

לסיום הוא מוסיף: "'שלטון זקנים', או ההפך - 'כנסת של צעירים' ללא ניסיון, הם בעייתיים מאוד לקבלת החלטות. בכלל, העבר מלמד שצעירים יכולים להשפיע גם אם הם מיעוט, זאת כפי שעשתה ה'שמינייה' במפלגת העבודה בשנות ה־80 וה־90".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...