מחיר ההישרדות: ממשלה בתת־תפקוד

התחושה של האופוזיציה כשמנסים לגייס אותה להעביר את חוק תקנות יו"ש, היא שמכייסים אותה תוך כדי שירת ההמנון • ותמיד – כל כישלון משווק כהצלחה

נכשלו בקיום הבטחותיהן לבוחרים. רוה"מ לפיד יחד עם בנט וגנץ , אורן בן חקון
נכשלו בקיום הבטחותיהן לבוחרים. רוה"מ לפיד יחד עם בנט וגנץ, צילום: אורן בן חקון

מכמה בחינות ישראל מגיעה לסוף הדרך ככל שמדובר בהנהגה מתפקדת. הנה, לנגד עינינו דוברי השמאל אומרים במפורש שהם מעדיפים ממשלה שאינה מסוגלת להעביר אפילו חוק אחד ואפילו החלטה אחת, ובלבד שתמנע בעצם קיומה את הדבר הגרוע והנורא ביותר. ומהו הדבר הגרוע ביותר? ממשלת ימין. "לא ניתן פרס לנתניהו", אומר גדעון סער.

ממשלה לא מתפקדת זאת ממשלה שאין לה יכולת להילחם באינפלציה או להתוות מדיניות ביטחון. נהוג שהאיש המופקד על "המזוודה" הוא מנהיג פוליטי שזכה למידה רבה של אמון העם, לא רוב מוחלט, שהרי אפילו בן־גוריון זכה לתמיכה של 45 מנדטים פלוס מינוס. האיש המופקד על הביטחון הלאומי היום הגיע באמצעי סחיטה פוליטיים לעמדת ראש הממשלה, ומומלץ לקרוא בנושא הזה קטע שכתב עמית סגל לקראת סוף ספרו "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית": "השיטה הישראלית הקשתה לתרגם את רצון העם לממשלה מתפקדת, אבל התקדים שקבע בנט - סיעה זעירה שנוטלת את השלטון בזכות תמרון פוליטי - מאיים לנתק לחלוטין את הקשר שבין רצון העם וזהות ראש הממשלה".

בסופו של דבר, היעדר הרוב בכנסת והיעדר יכולת החקיקה והמשילות עדיין לא מספיקים להחלפת הממשלה או לנפילתה. בכל פעם שנתגלתה סכנה קיומית למשטר, הומצא איזשהו תיקון שסתם חור אחד אבל יצר פרצות אחרות, בלתי חזויות. כולם מכירים את הבחירה הישירה לראשות הממשלה. בתגובה, עם ישראל התפצל לאמבות פרלמנטריות. בתגובה לקלות שבה הופלו ממשלות בהצבעות אי־אמון, חוקק שחייבים אי־אמון קונסטרוקטיבי - דהיינו, יכולת להקים ממשלה חלופית. כך שהנפילה עדיין לא הגיעה. נשארת אופציית חוק פיזור הכנסת והליכה לבחירות.

מה שקיים כרגע זה פער בלתי נסבל בין דעת הקהל לבין הממשלה שאיבדה את הרוב. התחושה של האופוזיציה כשמנסים לגייס אותה להעביר את חוק תקנות יו"ש, היא שמכייסים אותה תוך כדי שירת ההמנון. ותמיד - כל כישלון משווק כהצלחה. בהצבעה בשנת 2007 על אותו נושא בדיוק, נמנה גדעון סער עם מצביעי הנגד.

מחיר ההישרדות, תוך כישלונות בהצבעות בכנסת, הולך ומאמיר. אסור לזלזל בתופעות שהופכות לשגרה במליאת הכנסת בעקבות עוד הצבעה "גורלית". אחרי כל הצבעה כזאת, כמעט מדי יום, פורצת קטטה שמתקרבת יותר ויותר אל מעבר לסף האלימות הפיזית. בדרך כלל בין ח"כים יהודים לערבים.

הנהגה מתפרקת ומתפצלת מזמינה לחצים מכל הסוגים. הקואליציה גילתה יחס עוין לאופוזיציה ונכשלה לחלוטין בהרחבת השורות. האם גם ראשי הקואליציה עובדים בשירות האינטרס האישי של ביבי?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר