"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למד את הלקח: בנט קיבל את ההחלטה הנכונה
אחרי שרה"מ הבין שהציבור מתעניין בהשוואות לנתניהו כבשלג דאשתקד, פרשיית וולט המיותרת הגיעה לסיומה • הוא יכל לעשות את זה יפה יותר וצנוע יותר, אך אולי כך נצליח להימנע מפרשיות מביכות נוספות
בנט | צילום: אורן בן חקון
דעה

למד את הלקח: בנט קיבל את ההחלטה הנכונה

אחרי שרה"מ הבין שהציבור מתעניין בהשוואות לנתניהו כבשלג דאשתקד, פרשיית וולט המיותרת הגיעה לסיומה • הוא יכל לעשות את זה יפה יותר וצנוע יותר, אך אולי כך נצליח להימנע מפרשיות מביכות נוספות

ליאורה לויאן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הוא היה יכול לעשות את זה יפה יותר, נכון יותר, צנוע יותר - אבל אחרי שכעסנו, צריך גם להודות ביושר: בנט קיבל את ההחלטה הנכונה. אחרי שהבין שהציבור מתעניין בהשוואות לנתניהו כבשלג דאשתקד, פרשיית וולט המיותרת הגיעה לסיומה הראוי. משפחת בנט רשאית להמשיך להזמין ככל העולה על רוחה, אך את החשבון היא תשלם בעצמה, ואולי בכל זאת יירשם פה תקדים קטן שיסמן את גבולות הגזרה גם לנבחרי ציבור אחרים.

זה נכון שהודעת ההתנצלות של בנט הייתה יכולה לכלול, למשל, התנצלות. "טעיתי ואני אדאג לתקן" היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח מ"אני ער לתחושה שנוצרה בציבור". כמה אירוני שדווקא כמה מילים פשוטות של הודאה בטעות היו נותנות לו הרבה יותר נקודות מהצהרה שדומה למי שעושה משהו לא יפה ואז אומר "אני מצטער אם נפגעת". אך בל נשכח שרק בשנתיים האחרונות, כשחלק מאזרחי ישראל חוו תקופות ארוכות וקשות מאוד בצל הקורונה, ראינו סוללה מייאשת של חברי כנסת, שרים, ראש ממשלה וגם נשיא אחד שצפצפו על התקנות, על חוקי הסגר ועל רגשות הציבור, וכולם נופפו בתירוצים שונים ומשונים מול הביקורת הציבורית.

גם בנט יכול היה להמשיך להתחפר ב"פעלתי על פי הנהלים" ו"נתניהו היה יותר גרוע" (אל חשש, את התירוץ הזה נמשיך לפגוש במגרשים אחרים), אבל נדמה שהביקורת שחטף הזכירה לראש הממשלה לא רק את נפלאות חופש הביטוי, אלא גם את נפתלי של לפני הבחירות: זה שהגיע לעבוד ורצה לעשות זאת בניקיון כפיים.

בכל מקום עבודה מהוגן נהוג לקיים, לאחר שמתגלה הפרה בוטה של הנהלים, רענון לכלל העובדים. מאחר שלא נפתלי בנט המציא את הקונספט של שימוש לא ראוי בכספי ציבור, אפשר בהחלט לנצל את סערת הוולט כדי להזכיר לכל מי שעוסקים בכסף ציבורי שמדי פעם, במקום להשתמש במילה הכללית "תקציב" - כדאי להגיד "הכסף שאזרחי ישראל עבדו בשבילו קשה מאוד והפקידו אותו בידינו כדי שנבנה כאן מדינה לתפארת, ונשפר את איכות החיים של כלל תושבי המדינה".

אולי התזכורת הקלילה הזו תעזור לנו להימנע מפרשיות מביכות נוספות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...