מי שנולד אחרי 1980 מבוגר מספיק כדי לזכור את פסק ההלכה שיצא בתקופת ממשלת "קדימה", שלא לתת לח"כ עתניאל שנלר, תושב מעלה מכמש שבבנימין, להשלים מניין. 16 שנים אחרי, מספר היום שנלר שהוא עדיין עוסק ביוזמות מדיניות למען מדינה פלשתינית, ומוסיף כי דווקא השכנים שהחרימו אותו בזמנו הם כיום חבריו הטובים ביותר ביישוב.
סמוטריץ' עשה מעשה וויל סמית' באוסקר: טעות טקטית - שנוכח הדפוס המוכר מסתמנת כאסטרטגית - שבמקום להפנות את האש ליריביו שורפת אותו עצמו. אם סמית' היה נותן יד לאשתו כשצחקו עליהם באוסקר ושותק את עלבונו, היינו זוכרים את המנחה הגס ומוקיעים אותו. היום כולם זוכרים את סמית' האלים. דווקא באחד השבועות החלשים של בנט, כשחורבן הקואליציה נראה קרוב מאי פעם, סמוטריץ' פספס את השוונג החיובי שלו והיטה את המטוטלת הציבורית.
מחר יגיע בנט לבית הכנסת, רגע לפני שמוזגים ארבע כוסות. סביר שתמונתו מעוררת החלחלה מרים כוסית בפאב ה"אילקה" עוד תהדהד בראשי המתפללים, וזה ממילא לא מחליק טוב בגרון בלילה שבו נזכרים במשקופים של בני ישראל במצרים. גם איילת שקד כבר לא מרגישה בבית במגזר שפעם העריץ אותה, ואם יש משהו שיעורר בה געגוע או לחץ לפעול, זו לא התרסה של מי שפעם היה שותף אידיאולוגי וחבר קרוב ואחר כך ניהל קרב תקשורתי מולה.
לא תהיה גאולה פוליטית בלי ממשלה לאומית, וזו לא תקום אם ראשי הימין ימשיכו להתקוטט ביניהם כמו ילדים בגן שעשועים אחרי שהמעון נסגר. גדעון עדיין מחרים את בנימין יחד עם מיטב הקואליציה, שגם טרור בלב תל אביב לא מזיז אותה מנרטיב ההחרמה, ובצלאל קורא לילדי הגן לא לתת לנפתלי ולאיילת להיות אבא ואמא של שבת.
כל יולדת יודעת שבזמן צירי לחץ, ברגע הקריטי ביותר של הלידה, הזרקת פיטוצין עלולה לעכב את הלידה או אפילו לתקוע משמעותית את האירוע. תהליכים טבעיים לא משתפים פעולה עם לחץ מלאכותי. הממשלה קמה על אתוס מובהק של החרמה, הנתיב להיפדות מן האתוס כולל כללים אחרים. במגרש הפוליטי משחקי דת והחרמות פרסונליות צריכים לעבור מן העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו