המאחז בשמעון הצדיק - אינטרס ישראלי

מזרח ירושלים, צילום: אורן בן חקון

במוצאי שבת אחת, בחודש אב תרפ"ט, מצאו אנשי חברה קדישא את התינוק שמואל צפניה, בוכה ופצוע, ליד גופת אמו, שנרצחה עם יהודים נוספים סמוך לשער שכם, בשכונת הגורג'ים שבירושלים.

הערבים ניסו לפגוע ביהודים ולגרש אותם גם משכונת שמעון הצדיק הסמוכה. תחילה בתרפ"ט ואחר כך במאורעות 1936. הם הצליחו בכך רק ערב קום המדינה: הבריטים הכריחו את היהודים לעזוב את שמעון הצדיק, אחרי שפורעים ערבים רצחו שלושה מתושבי השכונה. חודש אחרי הפינוי ההוא, כנופיות והמון ערבי טבחו למוות, ליד השכונה היהודית הנטושה, ב־78 רופאים ואחיות שעשו את דרכם לבית החולים הדסה שעל הר הצופים, ב"שיירת הדסה" המפורסמת.

ההתיישבות היהודית המחודשת בשמעון הצדיק, שאליה שבו יהודים לפני כ־30 שנה, היא חלק מאותה מסכת היסטורית, אך התקשורת אינה נוטה להרחיב בה, או בכלל לספר עליה. מוקד המתיחות בין יהודים לערבים בירושלים, שחמאס והרשות הפלשתינית מנסים להדליקו כמעט בכוח - גם על כך מן הסתם לא שמעתם - אינו איזו שכונת קצה נידחת ב"מזרח ירושלים".

שמעון הצדיק נמצאת במרחק אפסי מהקמפוס האוניברסיטאי ומבית החולים הדסה שעל הר הצופים, סמוך מאוד לקריית הממשלה ולמשרדי המטה הארצי של משטרת ישראל בשייח' ג'ראח. נקודת ההתיישבות הקטנה הזו היא חלק חיוני במרחב עתיר שכונות ישראליות, שבהן מתגוררים עשרות אלפי יהודים. המרחב הזה מחבר את מערב ירושלים להר הצופים, שכידוע, היה מנותק מהעיר במשך 19 שנה (1967-1948) ותפקד כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדני.

כדי להבטיח את האינטרס הישראלי באזור, מדינת ישראל הפקיעה בו ב־1968 קרקעות בהיקף של 3,345 דונמים. האדמות הללו כללו את שטחי ההפקר לשעבר, את שטחי האוניברסיטה והדסה ואת מורדות הר הצופים. היו שם 326 חלקות, עם 1,500 בעלים, ערבים ויהודים.

היהודים אינם פולשים

ההתיישבות היום בשמעון הצדיק, באותו אזור ממש, אינה מוסרית פחות מהצעד ההוא, אף שהזמנים שונים. המאחז היהודי הקטן שם, המשך של הצעדים הממשלתיים ההם, משבש לחסידי החלוקה בירושלים תוכניות מופרכות ומסוכנות. לפיכך, הוא אינטרס חיוני של מדינת ישראל. למרבה הצער המדינה תוקעת לא פעם מקלות בגלגליו.

וגם זאת לא טורחים לספר לכם: הנקודה היהודית שהתקשורת אוהבת לתאר כ"פרובוקציה" נושקת למערת ולקבר שמעון הצדיק (הכהן הגדול מימי בית שני). ועד העדה הספרדית וכנסת ישראל רכשו את האדמות סביב המערה כבר ב־1875 ובנו עליה שכונה יהודית קטנה. היהודים ששבים לשמעון הצדיק אינם "פולשים", כפי שהם מתוארים לא פעם. הם שבים לבתים ולאזור שבהם חיו בעבר יהודים, בהתאם לפסקי דין חלוטים של בתי המשפט בישראל.

הרבה מהחיכוכים בשמעון הצדיק היו יכולים להימנע, אילו התושבים הערבים, שנהנים או נהנו ממעמד של דיירים מוגנים ברכוש בבעלות יהודית, לא היו מספקים לבעלים היהודים תירוצים משפטיים למכביר כדי להוציא אותם משם. אלא שרבים מהם בחרו שלא לעשות זאת. במקרים רבים הם הוסתו לכך על ידי גורמים חיצוניים, יהודים וערבים. אפילו בית המשפט העיר ברוח זאת כמה פעמים בעבר. שמעון הצדיק ושייח' ג'ראח הן הדרך להר הצופים, ואין סיבה להתנצל על כך שחזרנו לשם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר